“הו אישה, אבא אומר שטבעי הוא יפה, אז למה את מאדימה את לחייך ומשחירה את עינייך? למה את מסירה את השיער מרגלייך ומעצבת אותו לגבותייך? למה את עוצרת את נשימתך פן ייראה בטנך ופוקקת את נפיחתך פן יֵדעו שאת אנושית? הו אישה, אבא אומר שטבעי הוא יפה, אז למה את מחליקה את שיערך כדי לסלסל אותו אחר כך ומעמידה פנים שאת גומרת כדי שיחשבו שנהנית מהמין? למה את מעמידה את עצמך כטיפשה ודוחפת את שדייך מעלה? למה את מחייכת כשאומרים לך ולמה את אוהבת כשאינך רוצה? מתי? מתי תפסיקי, אישה? אבא אומר שטבעי הוא יפה, אבל זה מוטל בספק, כי מה יודע אבא, הוא רק בחור.”