פסלנות

“הפסל היה של אישה עירומה המשחקת בטרומבון גלישה, וזו שמה, בצורה מסתורית, אביגיל וטבעת הנגינה שלה.”

“לא קשה להבין אמנות מודרנית. אם היא תלויה על קיר, זו ציור, ואם אפשר להסתובב סביבה, זו פיסול.”

“האזנה למוזיקה, קריאת ספרות, כתיבה וזמן אישי של התבוננות פנימית מספקים ארבעה ערוצים לעיצוב העצמי המודע והלא-מודע. תמריצים נוספים כוללים דת, אירועי תרבות, ציור, פיסול, מחול, סרטים, עיתונים, טלוויזיה, גלישה באינטרנט ופורומים מקוונים.”

“סופרים יכולים לכתוב סיפורים בלי שאנשים יניחו שהם אוטוביוגרפיות, אבל כותבי שירים ומשוררים נחשבים לעיתים קרובות לדמויות שביצירותיהם. אני אוהב את חזונו של מיכלאנג'לו, "ראיתי את המלאך בשיש ופיסלתי עד ששחררתי אותו.”

“אתה היית עם מרגו רות ספיגלמן אתמול בלילה? בשלוש לפנות בוקר? הנהנתי. לבד? הנהנתי. אלוהים אדירים, אם שכבת איתה, אתה חייב לספר לי כל דבר שקרה. אתה חייב לכתוב לי עבודה סמינריונית על המראה והתחושה של השדיים של מרגו רות ספיגלמן. שלושים עמודים, מינימום! אני רוצה שתעשה לי ציור עיפרון פוטוריאליסטי. גם פסל יהיה מקובל. תהיתי אם יהיה אפשרי שתכתוב ססטינה על השדיים של מרגו רות ספיגלמן? שש המילים שלך הן: ורוד, עגול, מוצקות, עסיסי, רך, וכריתי. אישית, אני חושב שלפחות אחת מהמילים צריכה להיות בוהבוהבוהבוה.”

“כשם שיש רגע שבו על האמן לעצור, שבו יש להותיר את הפסל כפי שהוא, את הציור ללא מגע—כשם שהחלטה שלא לדעת מועילה ליוצר יותר מכל אמצעי הבהירות הנבואית—כך חייבת להיות מידה מינימלית של בורות כדי להשלים חיים באושר. מי שחסר לו דבר כזה חייב לצאת ולרכוש אותו: יש להרוויח את אי־הבינה.”

“נעשיתי אמנית כי רציתי להיות משתתפת פעילה בשיחה על אמנות.”

“כתיבה, מוזיקה, פיסול, ציור ותפילה! אלה שלושת הדברים שהכי קשורים זה לזה! סופרים, מוזיקאים, פסלים, ציירים והמאמינים הם אלה שיוצרים דברים מכלום. כל השאר, הם יוצרים דברים ממשהו, יש להם חומרים! אבל יצירה כתובה יכולה להיעשות מכלום, היא יכולה להתחיל בנשמה! יצירה מוזיקלית מתחילה בהרמוניה בנשמה, פסל מתחיל מחתיכת סלע חסרת צורה וחסרת תועלת, שנחצבת, מעוצבת ומלוטשת לדבר שנברא לראשונה בלבו של הפסל! ציור יכול להישמר בתוך המחשבה במשך חיים שלמים, עוד לפני שהוא בכלל מונח על נייר או על בד! ותפילה! תפילה היא מחשבה, זיכרון, לחישה, התייחדות, הבאה מן הנשמה אל מה שאי אפשר לראות, ובכל זאת היא יכולה להזיז הרים! ולכן אני מאמינה שהחמישה האלה קשורים זה בזה, וחמשת סוגי האנשים האלה הם בני משפחה.”

“מה שאני אוהב בפסל הוא שהוא הופך את העצמות שעליהן אנחנו תמיד הולכים ומשחקים למוחשיות, כמו בעולם שלעתים קרובות כל כך מכחיש את מציאות המוות ואת המציאות שאנו מוקפים בה ושמספר המתים עולה על מספרנו. כאן יש דרך שובבה מאוד להכיר בכך ולהכיר בכך, ושהרי תמיד, בכל פעם שאנחנו משחקים, בכל פעם שאנחנו חיים, אנחנו חיים גם במובן המילולי וגם במובן המטפורי על הזיכרון והעצמות של המתים.”

“האמנות פועלת כי היא מתייחסת לקבוצות מסוימות של יכולת המוח. המוזיקה תלויה בפרטי מערכת השמיעה, הציור והפיסול תלויים במערכת הראייה. השירה והספרות תלויות בשפה.”

“הכוכבים תמיד רוקדים. לפעמים הם רוקדים בנצנוץ, בקצב של לבך השמח, ולפעמים הם רוקדים בלי תנועה כדי לחבק את כאב לבך, כאילו היו פסלים קפואים של עצב בזרועות פתוחות.”