שפה

“מומחי לשון נוטים לעיתים לבלבל את התסכול האישי שלהם בהחמרה של הלשון עצמה.”

“אלה הנשים העניות באקדמיה צריכות לדבר בשפה הזו, הבלתי משמעותית, שאף אחד לא מבין אותה כדי להיקבל, כך הן חושבות.”

“כולם יכולים להבין מוזיקה, שהיא השפה האוניברסלית של אהבה וחסד.”

“האם זו הייתה חוכמה? האם זה היה ידע? האם זו הייתה, שוב, ההטעיה שביופי, כך שכל תפיסותיו של אדם, באמצע הדרך אל האמת, הסתבכו ברשת זהב? או שמא היא נעלה בתוכה איזה סוד שללא ספק לילי בריסקו האמינה שלאנשים חייב להיות כדי שהעולם ימשיך להתקיים בכלל? לא כל אחד יכול היה להיות מפוזר כל כך, לחיות מהיד לפה כמוה. אבל אם הם ידעו, האם יכלו לומר לה מה הם יודעים? יושבת על הרצפה כשזרועותיה כרוכות סביב ברכיה של גברת רמזי, קרובה ככל שיכלה להתקרב, מחייכת למחשבה שגברת רמזי לעולם לא תדע את סיבת הלחץ הזה, דמיינה כיצד בחדרי המוח והלב של האישה שבמובן הפיזי נגעה בה עמדו, כמו האוצרות בקברי מלכים, לוחות הנושאים כתובות קדושות, שאם אפשר היה לפענח אותן היו מלמדות את האדם הכול, אך לעולם לא יוצגו בגלוי, לעולם לא יובאו לידיעת הציבור. איזו אמנות הייתה שם, הידועה לאהבה או לתחבולה, שבאמצעותה אפשר היה לחדור אל אותם חדרים סודיים? איזו תחבולה להפוך, כמו מים שנמזגו אל כד אחד, לאותו דבר עצמו, לחד אחד עם האובייקט שאותו העריץ? האם הגוף יכול היה להשיג זאת, או המוח, המתמזגים בעדינות במעברים המורכבים של המוח? או הלב? האם אהבה, כפי שאנשים קראו לה, יכלה להפוך אותה ואת גברת רמזי לאחד? שכן לא ידע אלא אחדות היא שייחלה לה, לא כתובות על לוחות, שום דבר שאפשר היה לכתוב באיזו שפה שתהיה המוכרת לבני אדם, אלא הקרבה עצמה, שהיא ידע, כך חשבה, כשהשעינה את ראשה על ברכה של גברת רמזי.”

“למד לומר בבקשה ותודה במספר שפות”

“לעולם יש נשמה, ומי שמבין את הנשמה הזאת יכול גם להבין את שפתם של דברים רבים.”

“התחילו לעבוד על מוחו של ילדכם. התחילו לבנות את אופיו של ילדכם. גידלו את ילדכם כבן אדם, במקום לגדל בנים ובנות. גידלו בני אדם עם דת האהבה בלבם. גידלו בני אדם עם שפת החמלה על שפתיהם. גידלו בני אדם עם צבע השמחה על פניהם. גידלו בני אדם עם כוח האומץ בעצמותיהם. והנשמות המצפוניות האמיצות הללו, עם להבות החמלה בלבם, ישנו יום אחד את מהלך ההיסטוריה האנושית.”

“סרג'נט בויל היה כדור הארץ. הוא היה האדם היחיד מכדור הארץ במשלחת. למעשה, הוא היה היצור היחיד מהגלקסיה שביתנו. חברי המשלחת האחרים הגיעו מכל מקום. המשלחת הייתה מאמץ משותף שנערך על ידי כמאתיים גלקסיות. בויל לא היה טכנאי. הוא היה מורה לשפה. הדבר היה שמכדור הארץ בלבד בכל היקום הידוע השתמשו בשפה. זו הייתה המצאה ייחודית של תושבי כדור הארץ. כולם אחרים השתמשו בטלפתיה, ולכן תושבי כדור הארץ יכלו למצוא עבודות טובות מאוד כמורים לשפה כמעט בכל מקום שהגיעו אליו. הסיבה שיצורים רצו להשתמש בשפה במקום בטלפתיה הייתה שהם גילו שהם יכולים להשיג הרבה יותר עם שפה. השפה הפכה אותם פעילים הרבה יותר. הטלפתיה, בה כולם מדברים זה עם זה ללא הפסקה, יצרה סוג של אדישות כללית לכל המידע. אך השפה, עם משמעויותיה האיטיות והצרות, אפשרה לחשוב על דבר אחד בכל פעם — להתחיל לחשוב”

“מדי פעם, אך ורק לשם ההנאה שבאכזריות, אנו מעמידים צרפתים חפים מפשע על הסד עם שאלות הנוסחות בז'רגון הבלתי מובן של לשונם שלהם, ובעודם מתפתלים, אנו נועצים בהם, אנו מפלפלים אותם, אנו מחרפים אותם, בעזרת הפעלים והבינוניים הנתעבים שלהם עצמם.”

“לשירה יש שפה ייחודית משלה, שכל תודעה מתרגמת אחרת בהתאם להשקפתה האישית.”

“המוזיקה היא שפת הנשמה, קול הלב, ומסר מן הנצח.”

“אהבה היא השפה היחידה שכולם מבינים בלי שום מילה או פרשנות.”

“ביותר דרכים מכפי שאיש מאיתנו יכול למנות, אהבה כרוכה ברעיון של ציפייה”

“המציאות נוצרת מתוך בלבול וסתירה, ואם אתה מוציא את המרכיבים האלה, אתה כבר לא מדבר על המציאות. ייתכן שתחשוב ש—על ידי היצמדות לשפה וללוגיקה שנראית עקבית—אתה מסוגל להוציא את אותו היבט של המציאות, אבל הוא תמיד יארוב לך, מוכן לנקום את נקמתו.”

“בעיניי, המוניטין של הוראת שפות בכלל, ובמיוחד שפות מזרח אירופיות, העניקו לאוניברסיטת גלאזגו, ובהשתקפות גם למדינה, ייחוד.”

“אני מניח שהאמת היא שאף אחד לא אמר לילד החכם הזה שתקשורת בין צורות חיים כה שונות היא בלתי אפשרית, אז הוא פשוט המשיך ועשה את זה בכל זאת.”

“השליטה בעצמי היא סימן לבגרות; היא כוללת שליטה בדיבור, בטיפול גופני באחרים ובתאוות הגוף.”

“כל שורה, כל מילה הייתה — במטפורה השחוקה, שאותה הייתה כותבתם היקרה אוסרת אילו הייתה כאן — פגיון ללבבי. לדעת שמריאן הייתה בעיר היה — באותה לשון — רעם. — רעמים ופגיונות! — איזו תוכחה הייתה נותנת לי! — טעמה, דעותיה — אני מאמינה שהן מוכרות לי יותר משלי עצמי, — ואני בטוחה שהן יקרות יותר.”

“הבעיות שלנו בהבנת או ביצוע תקשורת עם חיות אחרות עשויות לנבוע מהמעטתנו להבין דרכים לא מוכרות של התמודדות עם העולם.”

“למה אומרים רזל-דזל ולא דזל-רזל? למה "סופר-דופר", "הלטר-סקלטר", "הרום-סקרום", "הוקוס-פוקוס", "וילי-נילי", "הולי-גולי", "רולי-פולי", "הולי מולי", "הרקי-ג'רקי", "ווקי-טוקי", "נמבי-פמבי", "ממבו-גמבו", "לווסי-גוסי", "וינג-דינג", "וואם-באם", "הובנוב", "רזה-מטאז" ו-"רובה-דובה-דוב"? חשבתי שאתה לא תסתכל לעולם. האותיות הגסות יותר, שמגבילות את זרימת האוויר – החל מהחלשה ביותר, שרק מגבירה את הרעש, ועד לחסימה מוחלטת – תמיד מגיעות אחרות בשורה. האות החשופה יותר תמיד קודמת לאות העצומה יותר. למה לשאול למה?”