רעב

“לעבור את החיים בלי הרבה כסף, רכוש ו/או חברים הוא מעורר הערכה, במיוחד אם זה מתוך בחירה.”

“הם רוצים שנהיה מפוחדים. הם רוצים שנהיה מפוחדים מלצאת מבתינו. הם רוצים שנחסום את דלתותינו ונחביא את ילדינו. מטרתם היא לגרום לנו לפחד מן החיים עצמם! הם רוצים שנשנא. הם רוצים שנשנא את "האחר". הם רוצים שננהג בתוקפנות ונשכלל עוינות. מטרתם היא לפלג את כולנו! הם רוצים שנהיה בלתי אנושיים. הם רוצים שנשליך מעלינו את טוב לבנו. הם רוצים שנקבור את אהבתנו ונשרוף את תקוותנו. מטרתם היא לקחת את כל אורנו! הם חושבים שחומות הלבנים שלהם יפרידו בינינו. הם חושבים שהפצצות הארורות שלהם יכניעו אותנו. הם כה בורים עד שאינם מבינים שנשמתי ונשמתך הן ידידות ותיקות. הם כה בורים עד שאינם מבינים שכאשר הם חותכים אותך אני מדמם. הם כה בורים עד שאינם מבינים שלעולם לא נפחד, שלעולם לא נשנא ושלעולם לא נשתוק, כי החיים הם שלנו!”

“הרעב הטוב ביותר למאכל.”

“אנחנו, בשם הקידמה כביכול, השתכנענו להפקיד את ייצור האוכל שלנו ואפילו את הבישול בידי חברות שהבעלים והעובדים שלהן עושים כסף מזה שהם מנצלים את זה שאנחנו עסוקים, עצלנים, ובעלי רעב מולד להמשיך לחיות.”

“אף שנאחזים בתאוה לשלום, חיים אנחנו בעולם מוטל בעול של רעב, כאב, סבל, בידוד, מחלה וצער.”

“רעב מיני מאלץ גבר הטרוסקסואלי לראות יופי בכל נקבה אחת שהוא יכול לשכב איתה בלי אי-אישור מצד החברה שלו.”

“אם אנו חפצים שנשמותינו יתקדשו, נהיה רעבים לאמת.”

“אני צמאה לספרים, אני מחפשת ידע.”

“לרועי, אני כמעט אף פעם לא שואל למה אני רעב, כי אני ממקד את כל האנרגיות שלי בלהשביע את רעבוני. ואם אוסיף להתמיד במעגל מצמצם כזה, קרוב לוודאי שבסופו של דבר אמות ברעב, משום שבחרתי לזלול את אותם הדברים עצמם שישאירו אותי ריק.”

“כל עוד יתקיימו, מכוח החוק והמנהג, גזרי אבדון המוטלים בידי החברה, היוצרים באופן מלאכותי גיהינומים בלב תרבותה של האדמה, ומוסיפים את יסוד הגורל האנושי לגזירה האלוהית; כל עוד שלוש הבעיות הגדולות של המאה — השפלת האדם בשל עוני מחפיר, השחתת האישה בשל רעב, ונכותם של הילדים בשל מחסור באור — נותרות בלתי פתורות; כל עוד חנק חברתי אפשרי בכל מקום בעולם; — במילים אחרות, ובמשמעות רחבה עוד יותר, כל עוד בורות ועוני קיימים על פני האדמה, ספרים מסוגו של עלובי החיים לא יוכלו שלא להועיל. בית הוטוויל, 1862. [תרגום מאת איזבל פ. הפגוד]”

“איפה מתחילה אי השביעות הרצון? אתה חם מספיק, אך אתה מתרעש. אתה אוכל, אך רעב עוקץ אותך. אהבה ניתנה לך, אך תשוקתך נודדת לשדות חדשים. וזמן, הזמן הרשע, דוחף את כל אלה.”

“אלוהים רוצה שתמיד תהיה בלבך רעב ללמוד משהו חדש.”

“וְלֹא הָיָה הַדָּבָר, אִם־לֹא הָיָה אֵפֹשׁ כִּי־יֶלֶד וְאֶפֹשׁ אָדָם לִחְיֹות כְּחַיֵּי גּוֹלְמוּנד, אִם־לֹא הָיָה עֲצוּמִי וְכָבוֹד בְּסוֹף הַדָּבָר לְהִתְנַדֵּף בְּנַחַל הָאֱמֶת הַקָּשֶׁה, לְהִתְנַדֵּף בְּחֹשֶׁךְ וּבְסֹד, לְחַטֹּא וּלְהִתְקַבֵּל אֶת־פִּרְיֵי הַחַטָּאָה הַמָּרִים, מִפְּנֵי ל”

“יצורים אינם נולדים עם תשוקות אלא אם כן קיים סיפוק לאותן תשוקות. תינוק חש רעב: ובכן, יש דבר כזה מזון. אפרוח של ברווז רוצה לשחות: ובכן, יש דבר כזה מים. בני אדם חשים תשוקה מינית: ובכן, יש דבר כזה מין. אם אני מוצא בתוכי תשוקה שאף ניסיון בעולם הזה אינו יכול לספק, ההסבר הסביר ביותר הוא שנוצרתי לעולם אחר. אם אף אחד מן התענוגות הארציים שלי אינו מספק אותה, אין בכך כדי להוכיח שהיקום הוא תרמית. כנראה התענוגות הארציים מעולם לא נועדו לספק אותה, אלא רק לעורר אותה, לרמוז על הדבר האמיתי. אם כך הדבר, עליי להקפיד, מצד אחד, לעולם לא לבוז לברכות הארציות הללו, או להיות כפוי טובה עליהן, ומצד אחר, לעולם לא לטעות ולחשוב שהן הדבר האחר, שרק מעין העתק, הד, או מיראז' שלו הן. עליי לשמור בתוכי בחיים את הכמיהה למולדתי האמיתית, שאותה לא אמצא עד אחרי המוות; עליי לעולם לא לאפשר לה להיקבר תחת השלג או להיות מוסחת הצידה; עליי להפוך את שאיפת החיים העיקרית לדחוף קדימה אל אותה ארץ אחרת ולעזור לאחרים לעשות כן.”

“אם אינך מוכן לשרת את אלוהים בשפע שהוא נתן לך, אז תצטרך לשרת את אויבך ברעב”

“אם הייתי יכולה להסיר דבר אחד מן העולם ולהחליף אותו במשהו אחר, הייתי מוחקת את הפוליטיקה ומציבה במקומה את האמנות. כך, מורי האמנות היו שולטים בעולם. ומכיוון שהאמנות היא הצורה הנעלה ביותר של אהבה, צבעים ודימויים יפים היו אורגים גשרים לשלום בכל מקום שבו יש חומות. אמנים, שמונעים מטבעם מן הלב, היו מקשטים את העולם באהבתם, ובאהבה הזאת — עוני, רעב, קווי חלוקה ומלחמות היו נעלמים מן הארץ לעד. ילדי הארץ היו אז חופשיים לשחק, לדמיין, ליצור, לבנות ולצמוח ללא שפיכות דמים, אימה ופחד.”

“הכעס שלך כלפי חוסר-אדיקות, כלפי עוול וכיוצא באלה, ייצור בך רעב להגשים ייעוד מסוים שנועד עבורך”

“בקש מאלוהים לתת לך רעב גדול יותר אליו ורצון עמוק יותר לחברתו. ואז היה כן לגבי כל מה שמונע ממך להתפלל, ובקש מאלוהים לעזור לך להתמודד עם זה.”

“יש צמא כזה להיות מוכר, לא? מה יש בלהיות מוכר שיגרום לנו לרעוב לזה כל כך, בכל מחיר? אני חוששת שרבים מדי מאיתנו שכחו כי הרבה יותר אציל הוא המסע שאדם יוצא אליו כדי להכיר את עצמו; מאשר המסע שאדם יוצא אליו בחיפוש אחר תהילה. האם אין זה טוב יותר לדעת ולדעת ולדעת את עצמך, ואם יימצא שלבך אצילי, האם אין זה טוב יותר שתדע זאת בעצמך ובאמת; מאשר שתתרוצץ אחר המחשבות שאחרים עשויים לחשוב עליך? להיות מלכותי באמת בלב עדיף מלהיות מלכותי שקרי עם כס.”

“עבורי, השלישייה של הארי פוטר, משחקי הרעב ודמדומים מציגה נשים חזקות, וכפמיניסטית מוצהרת, זה דבר נפלא. הנשים האלה באמת פתחו את עולם הסיפור הספציפי הזה, ועל כך אני אסירת תודה מאוד.”