כריסטופר היצ'נס

“הטעם במחאה על "שקילות מוסרית" הוא בוודאי לא לטשטש את הבחירות המוסריות בצד שלנו. נכון?”

“איננו חסינים מפני קסמה של הפליאה, המסתורין והיראה: יש לנו מוזיקה, אמנות וספרות, ואנו מגלים שהדילמות האתיות הרציניות מטופלות טוב יותר בידי שייקספיר וטולסטוי ושילר ודוסטויבסקי וג'ורג' אליוט מאשר באגדות המוסר המיתיות של הספרים הקדושים.”

“אופי מוסרי גבוה אינו תנאי מוקדם להישגים מוסריים גדולים”

“יש זמנים שבהם להיות מהפכן הוא דווקא שמרני, כאשר יש להפוך את העולם על ראשו כדי שיוכל לעמוד על רגליו.”

“זה כמו אנדרטה לאטלנטיס או לליאונס: אלה הם מצופי האבן המסמנים עולם שטבע במצולות.”

“הקסם המתמשך ממאגיה ומאגדה תמיד נראה לי כילדותי במובלע ובאיזשהו אופן חסר מיניות (ולפיכך גם קשור לחוסר ילדים)”

“למען האמת, זה חסר תועלת לנסות להשתמש בכתבי הקודש כדי לתמוך בעמדה פוליטית כלשהי. אני לא סומך בכלל על אף אחד שעושה את זה. רק תראו איך נראית רפובליקה אסלאמית.”

“כימותרפיה לא טובה לך. לכן כשאתה מרגיש רע, כמו שאני מרגיש עכשיו, אתה חושב, "ובכן, זה דבר טוב כי היא אמורה להיות רעל. אם היא גורמת לגידול להרגיש כל כך בחילה, אז אני בסדר עם זה.”

“בעלי כלבים ודאי שמו לב שאם תספק להם מזון ומים ומחסה וחיבה, הם יחשבו שאתה אלוהים. לעומת זאת, בעלי חתולים נאלצים להבין שאם תספק להם מזון ומים וחיבה, הם מסיקים שהם אלוהים.”

“מה שנהגתי לומר לאנשים, כשהייתי הרבה יותר מעורב בעצמי, הוא שאי אפשר להיות א-פוליטי. זה יבוא ויתפוס אותך. לא שלא כדאי להיות ניטרלי. אלא שלא תוכל להישאר ניטרלי.”

“אז זהו המקום שאליו מוביל למעשה כל הדיבור הריק על "נשמת" היקום. ברגע שעקרונות התבונה והמדע שנרכשו בעמל רב יוכפשו, העולם לא יעבור לידיהם של אוכלי עשב פתיים שמחזיקים קריסטלים לצדם ומתעלפים לנוכח שיריו של חליל ג'ובראן. את ה"חלל הריק" יפלשו במקום זאת פונדמנטליסטים נחושים מכל הסוגים, שכבר יודעים את האמת באמצעות ההתגלות ושבאמת חותרים לכוח ממשי ורציני כאן ועכשיו. אי אפשר שלא לחשוב על עבודתם המדוקדקת, המפזרת עננים, של מדענים בריטים מיצחק ניוטון דרך ג'וזף פריסטלי, צ'רלס דרווין, ארנסט רתרפורד, אלן טיורינג ופרנסיס קריק, שחלק ניכר ממנה נבנה על כתפיהם של גלילאו וקופרניקוס, רק כדי לראות אותה מושמצת כלאחר יד בידי עלוב נפש מוסרי ואינטלקטואלי מבית הנובר הגזלני. מבוכה איומה מחכה לבריטים אם לא יכריזו על רפובליקה המבוססת על חוקים ועקרונות בני-אימות, הן פוליטיים והן מדעיים.”

“אפשר לסלוח לילדים כשהם צועקים שהם מאמינים בפיות, אבל יש משהו מבשר רעות כשצליל החלילית עובר מן הילדותי אל הסנילי.”

“כפי שכתב פעם על קיפלינג, את השפעתו המתמשכת שלו אפשר למדוד במספר מונחים וביטויים — דבלתחשבה, משטרת המחשבות, ״יש בעלי חיים שהם שווים יותר מאחרים״ — שהוא הטמיע בשפתנו ובמוחנו. במוחו של אורוול עצמו היה קשר בל יינתק בין שפה לבין אמת, אמונה שלפיה באמצעות שימוש במילים פשוטות וחד-משמעיות אפשר לאסור על עצמך את הנחמה שבשקרים ובאשליות מסוימים. בכל פעם שאתם שומעים סוג של פסיכו-בלבול או תעמולה — ״נסיכת העם״, למשל, או ״נזק אגבי״, או ״יוזמת שלום״ — טוב שיהיה בקרבת מקום אוסף מרופט היטב של מאמריו. אויבו העיקרי בשיח היה לשון נקייה, כשם שאויבו העיקרי במעשה היה ניצול לרעה של כוח, וחשוב מכך, הנכונות העבדותית של אנשים להיכנע לו.”

“ניסיתי במשך רוב חיי לכתוב כאילו אני מחבר את משפטיי כך שייקראו לאחר מותי.”

“כמובן, היו לי כמה לילות אפלים של הנפש, אבל כניעה לדיכאון תהיה בגידה, תבוסה”

“הקוראן מראה כל סימן לכך שהוא חובר בחיפזון בידי בני אדם, כשם שעושים כל שאר הספרים הקדושים.”

“אין לי שום בעיה להודות שגם אני צפיתי בהילטון בעיצומו של המעשה המיני. אני מנסח זאת בגסות כזאת משום שזה היה אחד מרצפי המין הפחות ארוטיים שראיתי אי פעם. נדמה היה שהיא יודעת מה מצופה ממנה ומפגינה איזו מומחיות שנרכשה בעמל רב, אבל כמעט יכולתי להאמין שהיא הייתה מסוממת. בשום שלב הבעת פניה לא תאמה אפילו את החיקוי של עשיית אהבה.”

“אינני יכול לשכוח את דמויותיהם של סלובודן מילושביץ', צ'רלס טיילור וסדאם חוסיין, שעשו מבני חסות מבועתים מ"עמם" שלהם ומערימות של גופות בשטחם של שכניהם. שמחתי לראות כל אחד מן המפלצות הללו מובא למשפט, ואני סבור שההישג צריך להיות חלק, ויום אחד אכן יהיה, מתפארת הקרב של הלייבור הבריטית. רבים מן הזורקים והלועגים המנצחים היו מותירים את הדיקטטורים ואת התוקפנים על כנם: גם להם יהיה מקומם בהיסטוריה.”

“רבים מן הכותבים, במיוחד הגברים שבהם, אמרו לנו כי דווקא פטירתו של האב היא הפותחת את האפשרות לקץ של האדם עצמו, ומעניקה מבט בלתי מופרע אל הקבר שעדיין לא נחפר אך ממתין, ואומר: ״אתה הבא בתור״. עד כמה שזה עשוי להיראות כבלתי-בן, אצלי זה כלל לא היה כך. רק כאשר צפיתי באלכסנדר [בני שלי] נולד ידעתי מיד שמנהל הלוויות שלי, שלי עצמי, עלה לפתע, אך ללא כל ספק, על הבמה. הופתעתי מכך עד כמה בשלווה קיבלתי זאת, אך גם מכך עד כמה היססתי להזכיר זאת לבני דורי הגברים.”

“אחת הבעיות הרבות של השמאל האמריקאי הייתה דימויו כמשהו רציני מדי, נטול עליצות, צמחוני, משעמם, חדגוני, צדקני ומשעמם.”