שוויון

“כולנו ניחנו בעושר הזמן במידה שווה”

“כולנו ניחנו בעושר הזמן במידה שווה. כל מי שנולד על פני האדמה הזאת, יש לו את העושר הזה.”

“היותי נולדת אישה היא טרגדיה אכזרית בי. עוד לפני שנקנקתי, הוגדרתי כעוברת לעולם של שדיים ובריחיים ולא של זקן ושק. כל תחום פעולה, מחשבה ורגש שלי הוגבל מראש על ידי הנשמה האינסופית של הנשיותי. כן, רצוני העז להתחבר לקבוצות של עובדי כביש, ימאים וחיילים, לאנשי הבר, להיות חלק מהסצנה, אנונימית, שומעת, מסכמת – הכל נהרס על ידי העובדה שאני ילדה, אישה תמיד בסכנת תקיפה. ענייני העז באנשים ובחייהם לעיתים מתפרשים כרצון לסדום אותם או כהזמנה ליחסים. אך, אלוהים, אני רוצה לדבר עם כל אחד שאני יכולה, עמוק ככל האפשר. אני רוצה לשכב בשדה פתוח, לנסוע מערבה, ללכת בחופשיות בלילה...”

“דעה קדומה היא מעשה אלימות”

“אלוהים הוא אותו אלוהים, אף על פי שיש לו אלף שמות; עלינו לבחור לו שם.”

“כולנו אחים מתחת לעור — ואני, לפחות, הייתי מוכן לפשוט את עור האנושות כדי להוכיח זאת.”

“נשים מצילות גברים לא פחות, ואם לא יותר, מכפי שגברים מצילים נשים.”

“בחרו מנהיג שישמור על מקומות עבודה בארצכם באמצעות מתן תמריצים לחברות להעסיק רק בתוך גבולותיהן, ולא מנהיג שיאפשר לתאגידים להעביר מקומות עבודה לחו״ל כדי להשיג עבודה זולה יותר כאשר יש משבר תעסוקה לאומי. בחרו מנהיג שישקיע בבניית גשרים, לא חומות. ספרים, לא נשק. מוסריות, לא שחיתות. אינטלקטואליות וחוכמה, לא בורות. יציבות, לא פחד ואימה. שלום, לא כאוס. אהבה, לא שנאה. התכנסות, לא הפרדה. סובלנות, לא אפליה. הגינות, לא צביעות. מהות, לא שטחיות. אופי, לא חוסר בגרות. שקיפות, לא סודיות. צדק, לא הפקרות. שיפור ושימור הסביבה, לא הרס. אמת, לא שקרים.”

“עד שיהיה חלק שווה והוגן של הזדמנויות המוקצה לכל אזרח, ייתכן שמבנה הכוח יצטרך להיות מאורגן מחדש”

“אני יודע שמדינתי עדיין לא השלימה את עצמה. לעיתים נאבקנו לשמור על הבטחת החירות והשוויון לכל בני עמנו. עשינו את חלקנו בטעויות, ויש זמנים שבהם מעשינו ברחבי העולם לא עמדו בכוונותינו הטובות ביותר.”

“הזעקה נגד הריגת נשים, אם אתה מקבל הריגה בכלל, היא סנטימנטליות טהורה. מדוע גרוע יותר להרוג אישה מאשר גבר?”

“מדוע חירותם תהיה גדולה משלנו?”

“פחד מן ההמון הוא פחד אמונות טפלות. הוא מבוסס על הרעיון שיש איזה הבדל מסתורי, יסודי, בין עשירים לעניים, כאילו היו שני גזעים שונים, כמו כושים ולבנים. אבל במציאות אין הבדל כזה. ההמונים של העשירים ושל העניים נבדלים בהכנסותיהם ולא בשום דבר אחר, והמיליונר הממוצע הוא רק שוטף הכלים הממוצע לבוש בחליפה חדשה. החליפו מקומות, והופ, מי הוא הצדיק, מי הוא הגנב? כל מי שהתערבב בשוויון עם העניים יודע זאת היטב. אבל הצרה היא שאנשים אינטליגנטיים, מתורבתים, דווקא האנשים שאפשר היה לצפות מהם לדעות ליברליות, לעולם אינם מתערבבים עם העניים. שהרי מה יודעים רוב האנשים המשכילים על עוני?”

“כדי שתהיה הרמוניה ושלום, הכול חייב להיות מאוזן. וכדי שתהיה איזון, חייבת להיות שוויון. ושם שיש שוויון, יהיה צדק. ושם שהצדק זוכה לכבוד ונשמר, תמיד תהיה אמת. יש לבטל את מושג החלוקה לפי מעמד, כישורים, גזע, הכנסה ולאום. כולנו שווים, עם דופק משותף לשרוד. כל אדם זקוק למזון ולמים. לכל אדם יש חלום וגעגוע להיות מאושר. כל אדם מגיב לאהבה, לסבל ולכאב. כל אדם מדמם באותו צבע ותופס את אותו עולם. הבה נכיר בכך שכולנו חלק זה מזה. כולנו בני אדם. כולנו אחד.”

“התייחסו לאנשים כמו לאנשים. היזהרו מרחמים ומתנשאות, כי בהם אינכם יכולים לראות מתי אתם מביטים מלמעלה על מישהו בלי בושה.”

“אני אינני פמיניסט. אף על פי שהמונח "פמיניזם" מושתת על העיקרון הבסיסי של שוויון מגדרי, יש בו הטיה מגדרית יסודית משלו, המיטה אותו לטובת רווחתן של נשים, על פני רווחת החברה כולה. ואם ההיסטוריה הראתה דבר מה, הרי זה שהטיות יסודיות כאלה משחיתות עם הזמן אפילו את הרעיונות המפוארים ביותר, ומולידות דעה קדומה, קנאות ואפליה.”

“ארבעים ושבע שנים לפני כן, הולידו אבותינו על יבשת זו אומה חדשה, נולדה בה חירות, ומחויבת למאמר שכל בני האדם נוצרו שווים.”

“איזה שלווה אינסופית של הלב עלולים המלכים להתעלם ממנה, בעוד האנשים הפשוטים נהנים ממנה! ומה יש למלכים שאין לפרטיים, חוץ מטקס, חוץ מטקס כללי? ומה אתה, טקס חוסר תועלת? איזה אל אתה, שסובל יותר מצרות של בני אדם מאשר המאמינים שלך? מה הפערים שלך? מה הכניסות שלך? הו טקס, הראה לי רק את הערך שלך! מה נשמת ההערצה שלך? האם אתה רק מקום, דרגה וצורה, שיוצרים יראה ופחד באחרים? שבו אתה פחות שמח להיות נחשף מפחד מאשר הם בפחד. מה אתה שותה במקום הומאז' מתוק, אלא מחמאות מורעלות? אה, תחליף, גדול גדול, ובקש מהטקס שלך לרפא אותך! חושב שהחום האשתי ייעלם עם תארים שנפוצים משבח? האם הוא ייתן מקום להתכופפות ולכפיפות? האם תוכל, כשאתה מצווה על ברך של נדבן, לצוות על בריאותו? לא, אתה חלום גאה, שמשחק בעדינות עם מנוחת מלך; אני מלך שמוצא אותך, ואני יודע שזה לא המשחה, השרביט והכדור, החרב, המקל, הכתר האימפריאלי, השמלה המוזרקת זהב וחר pearls, הכותרת המוגזמת לפני המלך, הכסא שהוא יושב עליו, ולא גל של תפארת שמכה על החוף הגבוה של העולם הזה, לא, לא כל אלה, שלוש פעמים יופי של טקס, לא כל אלה, מונחים במיטה מלכותית, יכולים לישון כך שליו כמו העבד המסכן, שמלא גוף ומוח ריק משיג לו מנוחה, מלא לחם מצוקה; לעולם לא רואה לילה נורא, ילדו של גיהינום, אבל כמו משרת, משקיע מהזריחה לשקיעה, מזיע בעין של פובוס כל הלילה, ישן באליסיום; למחרת אחרי השחר, קם ועוזר להיפריון על סוסו, ועוקב אחרי השנה הרצה, בעבודה רווחית, אל קברו: ולולא טקס, כזה בוז, שמסובב ימים בעבודה ולילות בשינה, היה לו יתרון של מלך. העבד, חלק משלוות המדינה, נהנה מזה; אבל במוח קטן לא מבין מה משמר המלך לשמור על השלום, שהשעות של האיכר הן הטובות ביותר.”

“בהתמדה ובאמונה קבועה, אני אמשיך לקדם את עניין העבודה. אני אמשיך לקדם את שוויון ההזדמנויות. אני אמשיך למען ילדינו. אני אמשיך למען כל המשפחות שמתאבקות עכשיו. לא לי זמן להתאבל על עצמי. לא לי זמן לגלוש בביקורות. אני אמשיך.”

“אני חושבת שכשזה מגיע לנשים בתקשורת, תראו משהו שמעציב אותי קצת, והוא שנשים מוצבות זו מול זו הרבה יותר מגברים. אתם יודעים, למשל, אף פעם לא תראו באינטרנט “הצביעו למי יש את הישבן הטוב יותר - השחקן הזה או השחקן הזה.” זה תמיד כאילו הזמרת הזאת והזמרת הזאת. ואז אתם זוכים להצביע. כלומר, אני רואה את הדברים האלה ואת הסקרים האלה מדי יום, כמו “תנו לנו לדעת מי יותר סקסית, מי האמא הלוהטת יותר,” ואני פשוט לא רואה את זה כמו “מי האבא הלוהט יותר,” אתם יודעים? אני חושבת שדבר אחד שאני כן מאמינה בו כפמיניסטית הוא שכדי שתהיה לנו שוויון מגדרי, אנחנו צריכות להפסיק להפוך את זה לריב של בנות, ואנחנו צריכות להפסיק להתעניין כל כך בלראות בנות מנסות להרוס זו את זו; זה צריך להיות יותר עניין של לעודד זו את זו כנשים. ככה בערך אני מרגישה לגבי זה.”