הנשמה

“אם הנשמה לא מתזונה ומאומצת כל יום, היא מתחלשת ונקצרת. היא נשארת חוסר שביעות רצון, מבולבלת, חסרת מנוחה.”

“אלה כולם ‘רוחות’. אם אתה מפחד, הרוחות יאחזו בך. אם יש פחד פנימי של ‘מה אם יתלו אותי?’; אז צריך לומר, ‘כן, זה נכון’. הנשמה לעולם אינה יכולה להיתלות; שום דבר [עולמי] אינו יכול לגעת בנשמה. כל המעשים הם של הפודגל (חומר; לא-עצמי). החבל לתלייה הוא פודגל וגם זה שעושה את התלייה (התליין) הוא פודגל. הנשמה מעולם לא נתלתה. [העובדה] הזאת אינה מתיישבת עם ראייתו ולכן יש לו פחד. אבל ברגע שראייתו נעשית כמו זו של הגנאני [הנאור], אז זה נגמר! לשם כך צריך להישאר בקשר עם הגנאני [הנאור].”

“יופייה של הנשמה נעטף בחיים רוחניים.”

“נפש שסורבת לא תתפס”

“אהבה היא מזון לנשמה!”

“הצלחה היא עושר הנפש”

“יותר מדי לימוד מרוקן את נשמתה מכוחה.”

“אם אתה רוצה לדעת כיצד הלב קשור לנשמה, אהוב מישהו.”

“בכי מטהר את הנשמה”

“עליך לא לאפשר לדמיונות חטאיים להצטבר במוחך ובנפשך, כשם שלא היית נותן לאשפה להיערם בסלון שלך.”

“אין דבר שיספיק לנפש כהאמת.”

“למד את הבורים ככל שתוכל; החברה אשמה בכך שאינה מספקת חינוך חינם לכול, והיא חייבת לתת את הדין על הלילה שהיא מחוללת. אם הנפש תיוותר באפלה, ייעשו חטאים. האשם אינו מי שמבצע את החטא, אלא מי שגורם לאפלה.”

“כל מי שרוצה פרקרוטי (האני היחסי) שמביא תועלות עולמיות, עליו לעבוד את מטאג'י, אם-האלה. ומי שרוצה מוקשה [שחרור עליון] צריך לעבוד את הנשמה [האני האמיתי]. ומי שרוצה את שניהם צריך לעבוד את שניהם.”

“ישוע לימד שבעיני אלוהים נשמה אחת שווה את כל העולם החומרני! בעיני אלוהים הפרט הוא החשוב מכול. כאשר ישוע קורא לאדם ללכת אחריו, הוא קורא לו “החוצה” מן ה“קבוצה”. ישוע יכול למלא את החללים הריקים. הוא יכול להשיב את הזהות האישית שלך. הוא יכול להיות האמת לדור שלך.”

“לנדיבות אין דת – אין לה גבולות. היא אמון הנפש.”

“הנשמה (אטמה) נשארת רחוקה מאוד מהמקום שבו נוצרים הקשאים (כעס-גאווה-רמייה-חמדנות), הנשמה רחוקה משם מאוד. במקום שבו אין קשאים, שם מצויה ״דת הוויטראגים (הנאורים)״, ובמקום שבו יש קשאים, מצויה ״הדת היחסית״!”

“המוזיקה היא שפת הנשמה, קול הלב, ומסר מן הנצח.”

“רק מן הנשמה אפשר לראות את הקסם.”

“צורתו הטבעית של הנשמה [האני האמיתי שלנו] היא העצמי העליון המוחלט [פרמטמה]. היא אינה מראה לך ‘שגוי [עשייה]’, וגם אינה מראה ‘נכון [עשייה]’. כאשר השפעתו של קארמה שלילית נפרשת, אז יראה האדם את ה‘שגוי’, וכאשר קארמה חיובית נפרשת, היא תראה ‘נכון’. הנשמה אינה ה‘עושה’ בכל זה; היא ממשיכה רק ‘לראות’ את התנודות!”

“האהבה הטובה ביותר היא זו שמעירה את הנפש ומחזירה אותנו לחפץ אחר, זו שמעלה באיתנו אש ומשאירה שקט לנשמתנו. זו מה שאת/ה נתנת/ה לי. זו מה שאני קיוויתי לתת לך לעד”