הקלה

“אמרתי לעצמי שאם לא היה אכפת לי, זה לא היה כואב כל כך — בוודאי זה הוכיח שאני חיה ואנושית וכל הדברים הרגשניים האלה, אחת ולתמיד. אבל זה לא היה הקלה, לא כשחשתי כמו גורד שחקים עם דינמיט בכל קומה.”

“אין תחושה, חוץ מהקיצוניים של פחד ואבל, שאינה מוצאת נחת במוזיקה.”

“לא, חשבה, כשהיא מחברת יחד כמה מן התמונות שהוא גזר — מקרר, מכונת כיסוח, ג'נטלמן בלבוש ערב — ילדים לעולם אינם שוכחים. מסיבה זו היה כה חשוב מה שאדם אומר, ומה שאדם עושה, והייתה זו הקלה כשהם הלכו לישון.”

“אם עושרך הכספי מצטבר באופן טבעי וספונטני, הנח לו להצטבר, אך אל תישען עליו לתמיכה. אתה רשאי להסתמך על תמיכתו ולהרגיש תחושת הקלה, אך אין לדעת מתי תמיכה זו תתרחק. לכן, נהג בזהירות מלכתחילה, כדי שלא תיטלטל בעת חוויות מכאיבות.”

“בראש המדרון שבשולי האתר, המשקיף על שישה נתיבי כביש מהיר, נמצא דיינר שאליו נוהגים להיכנס נהגי משאיות שזה עתה פרקו את מטענם או ממתינים לאסוף את מטענם. כל מי שמטפח בלבו אכזבה מן החיים הביתיים ימצא הקלה בקפטריה המרוצפת והמוארת בבהירות הזאת, שריחות הצ’יפס והבנזין עולים ממנה, שכן יש בה התחושה המרגיעה של מקום שכולם בו רק חולפים דרכו — ולפיכך אין בו מן האווירה המלוכדת או החברית העלולה להטיל אור משפיל על ניכורו של אדם עצמו. היא מצטיירת כמקום אידיאלי לארוחת חג המולד עבור מי שמשפחתם אכזבה אותם.”

“ואני אחזור היום על מה שאמרתי לאורך כל הקמפיין הזה. אני לא אעלה מיסים על מעמד הביניים. אני אתן לכם הקלה במס כדי לסייע בהקלת הנטל הזה.”

“בסוף היום, כולם נדחפים, עייפים, אל מדרגות דלת מסוימת. חלקם נדחפים אל מדרגות הבית החדש, אותו חיפשו במרחקים, לא נטשו את מטרתם, עייפים מתוקף התמדתם. וחלקם נדחפים אל מדרגות הכלא, אותו ניסו להימלט ממנו, אך נטשו, עייפים מתוקף התמדתם. ואנחנו כולם נכנסים לבית החדש בנשימה עמוקה, מניחים את הרגליים. חלקם שמחים. אחרים מתעצבנים. ואולם, כולם עייפים באותה מידה.”

“כי ההתפתחות של רוגע פנימי ואנרגיה מתרחשת כולה מבפנים ואינה תלויה באדם אחר או במצב מסוים, אנחנו מתחילים לחוש תושייה ועצמאות שהן יפות למדי — וגם הקלה עצומה.”

“השמחה באה כשאתה מוסר אותה לאלוהים שיטפל בה. זהו הרגע שבו תרגיש את השחרור האמיתי ממשקלה.”

“הישראלים היו נושמים לרווחה ברובם אם הפלסטינים היו נעלמים.”

“להיות מושמים במקומנו על ידי משהו גדול, עתיק, נשגב מאיתנו אינו השפלה; יש לקבל זאת כהקלה מן השאיפות מלאות התקווה באופן מטורף שלנו לחיינו.”

“הארי איבד כל תחושה של המקום שבו היו: פנסי רחוב מעליו, צעקות סביבו, הוא נאחז בסירת הצד בכל כוחו. הכלוב של הדוויג, הפיירבולט, והתרמיל שלו החליקו מתחת לברכיו — ״לא — הדוויג!״ המטאטא צלל אל הקרקע, אבל הוא הצליח רק בקושי לתפוס את רצועת התרמיל שלו ואת חלקו העליון של הכלוב, כשהאופנוע התהפך שוב למצב ישר. רגע של הקלה, ואז עוד הבזק של אור ירוק. הינשוף צווח ונפל לרצפת הכלוב. ״לא — לא!״ האופנוע האיץ קדימה; הארי הבחין באוכלי מוות עטויי ברדסים מתפזרים כשגריד פרץ דרך מעגלם. —״אבל הינשוף שכב ללא תנועה ומעורר רחמים כצעצוע על רצפת כלובו.”

“האמין בעצמך ושחרר את עצמך מן החרדה המיותרת של תחושת חוסר היכולת. הנח לדאגה בצד וחיה בתקווה שהשליטה שלך אינה נקבעת על ידי דעותיהם השליליות של אנשים!”

“יש כאב שאין לו מזור, אפשר רק לאטום אותו. אפשר לאחוז בפצע כדי לחוש את הצלקת שאינה מחלימה.”

“מהו הכלי הנכון, האפשרות הטובה ביותר, המתנה הנבחרת ביותר, היד המנצחת, ההקלה הגדולה ביותר, הנקמה המתוקה ביותר, המשקה המתוק ביותר, התגובה המושלמת, הפתרון שעובד, המדי החזק ביותר”

“בעולם הזה העצוב שלנו, הגעגוע מגיע לכל אחד, ולתינוקות מגיע בכאב קשה ביותר, כי הוא פוגש אותם ללא הכנה. הזקנים למדו לצפות בו תמיד. אני רוצה לסייע בהקלה על כאבכם הנוכחי. שחרור מלא אינו אפשרי, אלא עם הזמן. אתם לא יכולים להבין עכשיו שאתם תרגישו טוב יותר. האם זה נכון? אך זה טעות. אתם בטוחים שתחזרו לשמחה. לדעת זאת, שזה בהחלט אמת, יקלה עליכם מעט מהכאב הנוכחי. אני חווה מספיק כדי לדעת מה אני אומר, ואתם צריכים רק להאמין בו כדי להרגיש טוב יותר מיד.”

“החיים הם כמו סיפור, כשכל ההתרה נפתרת, אתה נושם לרווחה”

“המוות אורב בצללים, ממש מחוץ לטווח הראייה. מפעם לפעם אני רואה את ידו המושטת, לא בטוחה בדמות המטושטשת החולפת לפני עיניי, אך מודעת להשפעה המשתקת של מגעה. יש האומרים שהמוות מרים ראש מכוער, מראה כה מבעית עד שהצופה בו בקושי יכול לשאוף את נשימתו האחרונה. אחרים מכנים אותו יפהפה, הקלה מתוקה למראה. אך אלה שמועות שממלמלים הבורים. כי המוות דומה לגורגונה, מדוזה, אשר כאשר מבחינים בה, היא הופכת את הגוף לאבן. מי שמכירים את המוות נושאים עמם את הידיעה על פניו המוצלות אל המקום שאליו הוא מוליך את יקירינו שנפטרו בידו. כל מי שנשאר מאחור חייב להמתין לתורו להציץ בעיניו של זה אשר יסגור את פינו לעד.”

“אנו עשויים למצוא הקלה גדולה ונחמה בלתי מוסברת בהתבוננות מכוונת מעבר לאבל כדי לקבוע את ההשגחה שנעשתה בתוכו”

“כן; הוא עשה זאת. היא הייתה בכרכרה, והרגישה שהוא הציב אותה שם, שרצונו וידיו עשו זאת, שהיא חבה זאת לתפיסתו את עייפותה, ולנחישותו להעניק לה מנוחה. היא הושפעה מאוד מן המבט על יחסו כלפיה, שכל הדברים הללו עשו אותו גלוי. הנסיבה הקטנה הזאת נראתה כהשלמת כל מה שקדם לה. היא הבינה אותו. הוא לא יכול היה לסלוח לה, אך הוא לא יכול היה להיות חסר רגש. אף שגינה אותה על העבר, וראה אותו בטינה עזה ולא צודקת, אף שהיה אדיש לה לחלוטין, ואף שנקשר לאחרת, עדיין לא יכול היה לראותה סובלת מבלי לרצות להקל עליה. זה היה שריד של רגש מן העבר; זה היה דחף של ידידות טהורה, אף כי לא מוצהרת; זה היה הוכחה ללבו החם והאהוב שלו, שאותו לא יכלה להתבונן בו בלי רגשות מעורבים כל כך של עונג וכאב, עד שלא ידעה איזה מהם גובר.”