הקשבה

“יש אנשים שיפעלו לפי שכלם בלי להקשיב ללבם, ואחרים יפעלו לפי לבם בלי להקשיב לשכלם. זו הסיבה שההיגיון קיים, כדי שתהיה איזון בין הלב והשכל. לא נועדנו ללכת אחרי השכל ולהתעלם מן הלב. במקום זאת, נועדנו ללכת אחרי הלב על פני השכל, אך בלי לנטוש לחלוטין את ההיגיון. דרך האמצע היא הדרך המועדפת, והנתיב הזה פשוט אומר לאפשר ללבך להוביל אותך, אך אל תשכח לאזן את ההיגיון עם מצפונך.”

“האם אי פעם שמתם לב כיצד האדם המרתק ביותר בחדר נראה מרוצה להקשיב לפני שהוא מדבר?”

“לילי הקשיבה; גברת רמזי הקשיבה; כולם הקשיבו. אבל כבר משועממת, לילי הרגישה שמשהו חסר; מר בנקס הרגיש שמשהו חסר. כשהיא מושכת את צעיפה סביבה, גברת רמזי הרגישה שמשהו חסר. כולן, כשהן מתכופפות להקשיב, חשבו: "הלוואי שמה שבתוך מוחי לא ייחשף," שכן כל אחת חשבה: "האחרים מרגישים זאת. הם זועמים וזועמים על הממשלה בגלל הדייגים. ואילו אני, איני מרגישה דבר כלל.”

“תקופות של בדידות שקטה המוקדשות להתבוננות פנימית הן קדושות ומקור לכוח רב ולנחמה. אנו יכולים ללמוד מהקשבה לקצביה של הטבע ומהערכה של הדממה הנצחית של הקוסמוס.”

“אפשר לעזוב את המקום שבו אתה יושב מבלי לעזוב את המקום הזה, בין אם על ידי נגינת מוזיקה ובין אם על ידי האזנה למוזיקה! מוזיקה היא נדידה אל הלא נודע!”

“הישארו מלאי השראה על ידי הזנת המוח שלכם במזון מנטלי חיובי ובריא באמצעות קריאה או האזנה לחומר טוב, מעורר השראה, מוטיבציוני וחינוכי.”

“הצרה הייתה שהוא דיבר בפילוסופיה, אבל הם הקשיבו בג'יבריש.”

“אנחנו יודעים שאלוהים מת, אמרו לנו, אבל כששמעתי אותך לא הייתי בטוח. אולי זה היה האותיות הגדולות. היית אחת המשוררות הטובות ביותר ואמרתי למו"לים, לעורכים, אותה, תדפיסו אותה, היא משוגעת אבל היא קסם. אין שקר באש שלה. אהבתי אותך כמו שגבר אוהב אישה שהוא לעולם לא נוגע בה, רק כותב לה, שומר כמה תצלומים קטנים שלה. הייתי אוהב אותך יותר אילו ישבתי בחדר קטן, מגלגל סיגריה והקשבתי לך משתינה בחדר האמבטיה, אבל זה לא קרה. המכתבים שלך נעשו עצובים יותר. האוהבים שלך בגדו בך. ילדה, כתבתי בחזרה, כל האוהבים בוגדים. זה לא עזר. אמרת שיש לך ספסל בכי והוא ליד גשר והגשר היה מעל נהר וישבת על ספסל הבכי כל לילה ובכית על האוהבים שפגעו בך ושכחו אותך. כתבתי בחזרה אבל לא שמעתי ממך שוב. חבר כתב לי על ההתאבדות שלך שלושה או ארבעה חודשים אחרי שזה קרה. אילו פגשתי אותך כנראה הייתי נוהג בך שלא בצדק או את בי. כך היה הכי טוב.”

“אֵלֵךְ אֵלֵךְ. צְלִילִים. עִם חֶפְצִי לַעֲזֹר. שִׁתְּקִי. תּוֹדָה. אֵלֵךְ אֵלֵךְ אֵלֵךְ אֵלֵךְ אֵלֵךְ. צְלִילִים. תּוֹדָה עַל הַשִּׂמְחָה הַקְּטַנָּה אֲשֶׁר הִתְאַרְגְּנוּ לִפְנֵי דַלְתָּה פְּשׁוֹטָה. תִּקְוָה שֶׁיִּשְׁחִיתוּ אֶת הַדִּיוֹדִים שֶׁלָּךְ. תּוֹדָה. יֶשׁ לְךָ יוֹם נָאֶה. א”

“בטלוויזיה אנשים מסתכלים על השיער שלך ואז על העור שלך, ואז על הבגדים שלך, ועד שהם מקשיבים למה שאתה אומר, אתה כבר מחוץ למסך.”

“באותה עת היינו כולנו משוכנעים שעלינו לדבר, לכתוב ולהוציא לאור במהירות האפשרית ובכמות הגדולה ביותר האפשרית, ושהדבר הזה נחוץ לטובת האנושות. אלפים מאיתנו פרסמו וכתבו בניסיון ללמד אחרים, ובאותו זמן התנערו זה מזה והטיחו זה בזה עלבונות. מבלי לשים לב לכך שלא ידענו דבר, שלא ידענו את התשובה לשאלה הפשוטה ביותר של החיים, השאלה מה נכון ומה לא נכון, כולנו המשכנו לדבר מבלי להקשיב זה לזה.”

“כדי לצלול אל החושך, עליי לצלול אל האמת, ואז אל דימויי העולם..., ואז אל העובדות, ואז אל הספרים, ואז אל ההאזנה, ואז אל סיפורים קצרים... ככה אני כותב את האימה. זה מאוד מסובך.”

“כל אדם נושא עמו את סיפוריהם של אבותיו, את סיפורה של דורו, ואת ראשיתו של חומר חרס גמיש לבניית עלילות עתידיות שיעצבו את קהילתו של בני רוחו. סיפור סיפורים מאחד אותנו כמין ומעניק מרקם לחיינו. באמצעות הקשבה לסיפוריהם של אחרים ובאמצעות שיתוף סיפורנו האישי, אנו אורגים במיומנות את החוטים המרכיבים את החישוק הקדוש של השבט.”

“למד באמצעות קריאה, הקשבה, התבוננות, חיקוי והליכה בעקבות דוגמה.”

“הישמר מפני כל אדם שממהר לזלזל באמונתו של אדם אחר. אהבתו לאמת אינה עמוקה דיה כדי שירצה לחקור אמיתות נוספות מחוץ לגבולותיו. את שפת האור אפשר לפענח רק באמצעות הלב. לכן, אדם בעל לב סגור כבר עיוור מלהבין את מילות אמונתו שלו.”

“הקשב ללחישות, או שבקרוב תיאלץ להקשיב לצרחות.”

“נדרשים שניים כדי לומר את האמת: אחד שידבר, ואחר שיקשיב.”

“בשנות ה-50, להקשיב לאלוויס ולאחרים ברדיו בבומביי – זה לא הרגיש זר. רעשים שיצר נהג משאית מטופלו, מיסיסיפי, נראו רלוונטיים לילד מהמעמד הבינוני שגדל בצד השני של העולם. זה תמיד ריתק אותי.”

“תפילה אינה רק לבקש. היא להקשיב לפקודותיו של אלוהים.”

“לעולם אל תקבל עצה על כך שלעולם לא לקבל עצה. זהו פגם ישן של בני אדם — לחלק אותה מבלי להיות מסוגלים לקבל אותה — העיוורים המוליכים את העיוורים אל עוד עיוורון.”