“אנחנו יודעים שאלוהים מת, אמרו לנו, אבל כששמעתי אותך לא הייתי בטוח. אולי זה היה האותיות הגדולות. היית אחת המשוררות הטובות ביותר ואמרתי למו"לים, לעורכים, אותה, תדפיסו אותה, היא משוגעת אבל היא קסם. אין שקר באש שלה. אהבתי אותך כמו שגבר אוהב אישה שהוא לעולם לא נוגע בה, רק כותב לה, שומר כמה תצלומים קטנים שלה. הייתי אוהב אותך יותר אילו ישבתי בחדר קטן, מגלגל סיגריה והקשבתי לך משתינה בחדר האמבטיה, אבל זה לא קרה. המכתבים שלך נעשו עצובים יותר. האוהבים שלך בגדו בך. ילדה, כתבתי בחזרה, כל האוהבים בוגדים. זה לא עזר. אמרת שיש לך ספסל בכי והוא ליד גשר והגשר היה מעל נהר וישבת על ספסל הבכי כל לילה ובכית על האוהבים שפגעו בך ושכחו אותך. כתבתי בחזרה אבל לא שמעתי ממך שוב. חבר כתב לי על ההתאבדות שלך שלושה או ארבעה חודשים אחרי שזה קרה. אילו פגשתי אותך כנראה הייתי נוהג בך שלא בצדק או את בי. כך היה הכי טוב.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←