“לילי הקשיבה; גברת רמזי הקשיבה; כולם הקשיבו. אבל כבר משועממת, לילי הרגישה שמשהו חסר; מר בנקס הרגיש שמשהו חסר. כשהיא מושכת את צעיפה סביבה, גברת רמזי הרגישה שמשהו חסר. כולן, כשהן מתכופפות להקשיב, חשבו: "הלוואי שמה שבתוך מוחי לא ייחשף," שכן כל אחת חשבה: "האחרים מרגישים זאת. הם זועמים וזועמים על הממשלה בגלל הדייגים. ואילו אני, איני מרגישה דבר כלל.”
המקור באנגלית: קרא את המקור ←
שיתוף ושמירה
משמעות
מידע נוסף לא זמין עדיין.
מתי זה נאמר
מידע נוסף לא זמין עדיין.
למי זה נאמר
מידע נוסף לא זמין עדיין.
הקשר היסטורי
מידע נוסף לא זמין עדיין.
מקור
מידע נוסף לא זמין עדיין.
האם זה באמת מה שנאמר?
מידע נוסף לא זמין עדיין.
ידעתם?
מידע נוסף לא זמין עדיין.
על וירג'יניה וולף
English writer, 20th-century modernist author
וירג'יניה וולף הייתה סופרת אנגלייה ואחת הסופרות המודרניסטיות הבולטות של המאה ה-20. היא ידועה במיוחד בכך שסייעה לחלוץ את השימוש בזרם התודעה כסגנון סיפור. יצירתה השפיעה על הספרות המודרנית בזכות הניסיונות הצורניים שלה והדגש על המחשבה הפנימית. היא נזכרת בעיקר בזכות טכניקת הסיפור שסייעה לפתח, ושנהפכה למשפיעה בכתיבה שבאה אחריה.
עוד מאת וירג'יניה וולף (406 ציטוטים) ←עוד ציטוטים מאת וירג'יניה וולף
- “אף על פי שהמשיכה לסרוג, וישבה זקופה, כך היא חשה את עצמה; והאני הזה, לאחר שנשרו ממנו קשריו, היה חופשי להרפתקאו…”וירג'יניה וולף
- “כאשר הזרוע הלבנה מונחת על הברך היא משולש; עכשיו היא זקופה — עמוד; עכשיו מזרקה, נופלת. היא אינה נותנת שום אות,…”וירג'יניה וולף
- “אישה, היא עוררה את האימה הזאת; אישה, היא הייתה צריכה לדעת כיצד להתמודד עמה. היה זה לגנאי שלה במידה שאין לשערה…”וירג'יניה וולף
- “זה קצר מדי, אמרה, קצר מדי עד מאוד. מעולם לא נראה איש עצוב כל כך. מר ומושחר, באמצע הדרך למטה, באפלה, בפיר שנמת…”וירג'יניה וולף
לקרוא במקור
ספרים של Virginia Woolf
A Room of One's Own
An essay on women and writing.