ליאו טולסטוי

“הכול רצון האל: אתה יכול למות בשנתך, ואלוהים יכול לחוס עליך בקרב.”

“וכאשר ראה זאת פעם אחת, לא יכול היה עוד לעולם לראות זאת אחרת, כשם שאיננו יכולים לשחזר אשליה לאחר שהוסברה לנו.”

“הכול נדמה לו עכשיו כה ברור, עד שלא יכול היה להפסיק לתמוה כיצד אין כל אחד רואה זאת, וכיצד הוא עצמו לא ראה זמן כה רב את מה שהיה ברור כל כך לעין. האנשים הלכו וכלו, והתרגלו לתהליך הכליה, ועיצבו לעצמם הרגלי חיים שהותאמו לתהליך זה... וכך באו האנשים בהדרגה לידי מצב זה, עד שלא הבינו את מלוא אימת הדבר, ולא התלוננו. לפיכך אנו רואים את מצבם כטבעי וכראוי לו. עכשיו נדמה היה ברור כאור היום, שהסיבה העיקרית למחסור הגדול של העם הייתה סיבה שהם עצמם הכירו בה ותמיד הצביעו עליה, כלומר, שהאדמה, שהייתה יכולה לבדה להאכילם, נלקחה מהם בידי בעלי האחוזות. וכמה ברור היה שהילדים והזקנים מתו מפני שלא היה להם חלב, ולא היה להם חלב מפני שלא היו אדמות מרעה, ולא הייתה אדמה לגדל בה תירס או לעשות בה חציר... האדמה, שנזקקו לה כל כך בני האדם, עובדה בידי האנשים הללו, שהיו על סף גוויעה ברעב, כדי שהתירס יימכר לחוץ לארץ, ובעלי האדמה יוכלו לקנות לעצמם כובעים ומקלות הליכה, וכרכרות וברונזים וכו׳.”

“את הגרוע והגס ביותר ממש, איני יכול לומר לך. זה לא צער, לא קהות חושים, אלא גרוע הרבה יותר. כאילו כל מה שהיה טוב בי הסתתר, ורק מה שמחריד נשאר.”

“כתיבת חוקים היא קלה, אך שלטון הוא קשה.”

“הם צריכים לגלות איך לחסן נגד אהבה, כמו נגד אבעבועות שחורות.”

“ניהלתי את חייהם של כה רבים מן האנשים המכונים מכובדים — כלומר, בחיי הוללות. וכמו הרוב, בעוד שאני מנהל את חייו של הולל, הייתי משוכנע שאני אדם בעל מוסר ללא דופי.”

“עושר וכוח וחיים, כל מה שבני אדם בונים ושומרים עליו במאמץ כה רב, שווה משהו רק בזכות השמחה שבאמצעותה אפשר להשליך את הכול מעליך.”

“גברים לעולם אינם מבינים מהו כבוד, אף על פי שהם תמיד מדברים עליו”

“דמיינו לעצמכם את קיומו של אדם — נקרא לו א׳ — שהותיר את הנעורים הרחק מאחוריו, ושל אישה שנוכל לקרוא לה ב׳, שהיא צעירה ושמחה ועדיין לא ראתה דבר מן החיים או מן העולם. נסיבות משפחתיות מסוגים שונים הביאו אותם יחד, והוא למד לאהוב אותה כבת, ולא חשש שאהבתו תשנה את טבעה. אך הוא שכח שב׳ כה צעירה, שהחיים עדיין היו בעיניה משחק של חודש מאי, ושקל היה להתאהב בה בדרך אחרת, ושדבר זה יבדר אותה. הוא טעה, ולפתע נעשה מודע לרגש אחר, כבד כחרטה, החודר אל לבו, והוא פחד. הוא פחד שמערכת יחסיהם הידידותית הישנה תיהרס, והוא החליט ללכת משם לפני שזה יקרה.”

“דבר אחד בלבד נחוץ: על כולנו להיות בעלי לב טהור, שאין בו כעס, שנאה, רוגז או איבה. אם אתה חש איבה כלפי אדם אחר, חשוב על מצבו הפנימי. אל תחשוב על עצמך, או על כך שאתה רוצה להוכיח שאתה צודק. במחשבותיך השקטות והפנימיות, השתדל למצוא את הטוב באחרים. אל תאמר דבר רע על אחרים, אפילו במחשבותיך שלך. כאשר אתה בא במגע עם אדם, השתדל למצוא כמה שיותר מכנה משותף, ככל שיותר כן ייטב, והשתדל לטפח תחושה זו. כדי לחדול מלהיות כועס על אדם ובמקום זאת לבקש שלום, סליחה ואהבה כלפיו, הזכר לעצמך כל חטא שעשוי להיות לכם במשותף והשווה ביניהם.”

“לומר שיצירת אמנות היא טובה, אך בלתי מובנת לרוב בני האדם, הרי זה כמו לומר על סוג מסוים של מזון שהוא טוב מאוד, אך שרוב האנשים אינם יכולים לאכול אותו.”

“ככל שהשקיע יותר מאמץ מחשבתי, כך ראה ביתר בהירות שאכן כך היה ללא ספק: שהוא באמת שכח והחמיץ נסיבה קטנה אחת בחיים — שהמוות יבוא ויסיים הכול, כך שהיה חסר טעם להתחיל במשהו, ושאין מה לעשות בנידון. כן, זה היה נורא, אבל נכון”

“היה הכרח שמיליוני גברים שבידיהם הייתה נתונה העוצמה האמיתית — החיילים שירו, או שהובילו אספקה ותותחים — יסכימו לבצע את רצונם של אותם יחידים חלשים...”

“ביחסים הטובים ביותר, הידידותיים והפשוטים ביותר, חנופה או שבח נחוצים, ממש כשם ששמן נחוץ כדי לשמור על הגלגלים מסתובבים.”

“ממנטו מורי—זכור את המוות! אלה מילים חשובות. אילו היינו זוכרים שנמות בקרוב בהכרח, חיינו היו שונים לגמרי. אם אדם יודע שבתוך חצי שעה הוא ימות, ודאי לא יטרח לעשות דברים של מה בכך, טיפשיים או, במיוחד, רעים במהלך חצי השעה הזאת. אולי יש לך חצי מאה לפני שתמות—במה זה שונה מחצי שעה?”

“הפועל הרים את האת של פחום, חפר קבר, וקבר אותו — שישה רגלים מן הראש עד העקב, בדיוק כמות האדמה שאדם צריך.”

“המוזיקה היא קיצור-הדרך של הרגש”

“פעילות רוחנית, חינוך, ציוויליזציה, תרבות, הרעיון הם כולם מושגים מע模מים ובלתי מוגדרים, שבחסותם נוח למדי להשתמש במילים שמשמעותן עדיין פחות ברורה, ולכן אפשר לשלב אותן בקלות בכל תיאוריה.”

“אלוהים הוא אותו דבר בכל מקום”