קילרוי ג' אולדסטאר

“למרות ההתאמה האישית של אירועי החיים, כל בני האדם חווים במידה רבה את אותם שלבים כלליים ומעצבי-שינוי של החיים, ובסופו של דבר כולנו נתקלים בשורה של טרגדיות דומות. איננו חווים חיים זהים ואיננו מגלמים אישיויות הניתנות לשכפול. כל אדם הוא כלי קיבול המסוגל לחוות את מלוא מנעד המצב האנושי כולו. חיינו פועלים כתקופת חניכות, שאותה אנו מקדישים לעמל כדי לגלות את האמיתות שלפיהן נוכל לחיות.”

“אנו מפיקים תפיסה מעמיקה באמצעות התבוננות ולימוד, השוואה והנגדה. בלי לחקור מדוע אנו מעדיפים את צעיף החיים על פני גלימת המוות ובלי לשקול כיצד ליצור באורח מסוכן, לחיות בכבוד ולמות בתפארת בלי חרטה וחרטה, אנו מסתכנים בבזבוז מעט מאוד חיי המדף היקרים שהאנושיות השברירית שלנו מעניקה לנו.”

“חיים של פנאי לעולם אינם מספקים איש שיש לו מוח ערני”

“אישיות משנה את עצמה באמצעות רצף של חוויות המתייחסות אל עצמן. איננו אותם אנשים שהיינו אתמול. כשם שאדם לעולם אינו יכול להניח את כף רגלו בדיוק באותו נהר באף יום נתון, כך אנו שונים בכל יום. אתמול עיצב אותנו, אך העבר אינו יכול להכיל אותנו ואינו יכול לרסן אותנו. לעולם איננו יכולים לגלול לאחור במחשבה ולהיות מי שהיינו פעם. עלינו לנוע קדימה בזרם החיים עד היום שבו כוח החיים שלנו יתייבש ונשוב לעפר.”

“החיים הם תהליך מתמיד של יצירה עצמית. אנו יוצרים ומשחזרים ללא הרף את הגרסה האישית שלנו של העצמי. התבוננות פנימית אישית היא קריטית כדי לברר מי אנו רוצים להיות, באמצעות בירור אילו תכונות אנו מבקשים לעקור ואילו איכויות אנו מבקשים לגלם.”

“אדם יכול לראות את הצל שלו רק אם הוא מעורר את הנשמה המגוונת שלו. הבנה עצמית מתחילה בהכרה בקיומו של אותו צל שמקורו בתת-המודע הקדום. תת-המודע הוא שילוב קסום של מחשבות ורגשות הגיוניים ואי-רציונליים כאחד.”

“השמחה העזה ביותר שלנו אינה באה ממעשים אישיים, אלא מסיוע לאנשים אחרים להשיג את מטרותיהם. אנו נעשים בני אדם גמישים יותר כאשר אנו מוצאים שמחה אמיתית בצפייה בהצלחותיהם של אנשים אחרים ומשתפים ללא עכבות בהישגיהם השמחים.”

“אנו מחזיקים בתוכנו את החומרים המרפאים לתקן פציעות שהסבנו לעצמנו במהלך חציית מסלול המכשולים הקוצני של החיים.”

“הרגשות השליליים של כעס, מרירות, אשמה, חרטה, טינה ועצב מייצגים כישלון של אדם לקבל את העובדה שהעבר הוא אירוע שאין לו כל כוח על ההווה. המחשבה שהעתיד יביא ישועה היא אשליה. עלינו להתקיים בהווה.”

“כל אדם נאבק עם העצמי כדי למצוא ולהצית את זוהרו המיוחד, הנובע מטיפוח טוב לב, נדיבות ואהבה.”

“כל אחד מאיתנו הוא תוצר של המטען הביולוגי שלו, התרבות וההיסטוריה האישית שלו. אידיאולוגיה תרבותית ואירועים תרבותיים, לצד מנהגים שעוברים מדור לדור, משפיעים על כולנו. כולנו תוצר של יחסי הגומלין הקולקטיביים שלנו. העימותים הפנימיים במדינה שלנו והסכסוכים הבינלאומיים שקשורים בהם מחברים אותנו יחד. כל אחד מאיתנו הוא מולקולה בסליל התודעה האנושית בעולם הפיזי. אנחנו יוצרים רקמת חיבור שמולחמת יחד על ידי קשרים תרבותיים.”

“מה שנותן משמעות לזמן הקצר של אדם על פני כדור הארץ הוא העיסוק במעשים קטנים של חסד. הענקת חסד לאחרים היא המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לתת, ומעשים כאלה מחדשים את הנותן עצמו. כשאנחנו מקבלים ואוהבים את הזולת ללא סייג, אנחנו הופכים לרוח הבלתי נמנעת שמפיחה חיים באחרים.”

“המוח האנושי הוא נווד, הוא שב וחוזר ללא הרף לחשוב על זמנים עברו, מהרהר בעתיד, ושוקל באופן פעיל את כל מגוון התוכניות החלופיות כדי לענות על דרישות ההישרדות היומיומיות שלנו.”

“אנו בונים בלי משים את יסודות חיינו על כל מה שמזדמן בדרכנו. בין אם נרצה ובין אם לא, אנו משחקים בקלפים שהגורל מחלק לנו. אם הגורל מיטיב, יש אנשים המייחסים את נסיבותיהם המוצלחות לתבונתם ולנחישותם. אם הגורל אכזר, יש אנשים המקללים את אלוהים. האמת היא שאדם שאינו מואר מתנגד לסבל, הוא מוסיף לאחל שוב ושוב לעולם שונה מכפי שהוא, ואילו אדם מואר לומד כיצד לסבול בגבורה.”

“אדם שאין לו פילוסופיה לחיים נתון לחסדיהם של אנשים אחרים.”

“אדם בוגר מוצא שמחה בפעולות יומיומיות, מעריך את השקט שבעצם הקיום, ומאזן את האחריות שנובעת מחיי משפחה וקהילה. כשהוא מפנה את תשומת הלב החוצה, עוזר לאחרים בזמנים קשים, ולא שוקע בעצמו, הוא משחרר את המוח שלו מבלגן של מחשבות טורדניות, רצונות אנוכיים ודברים לא חשובים.”

“עלינו להיות מסוגלים לאהוב אנשים אחרים, או לשאת לעד את כתם הבדידות המבישה. באמצעות הכרה והבעה של אמפתיה כלפי אנשים אחרים, אנו לומדים לקבל את פגימותנו שלנו.”

“סיפורו של כל אדם מכיל פרקים של כאב ואובדן, ניצחון ותבוסה, אהבה ושנאה, גאווה ודעה קדומה, אומץ ופחד, אמונה וחוסר אמון בעצמו, נדיבות וטוב לב, אנוכיות וקנאה. סיפורו של כל אדם מכיל גם דפים של תקווה ואמת, מרמה וייאוש, פעולה ושינוי, תשוקה וחמלה, התרגשות ושעמום, לידה ויצירה, מוטציה ופגם, התהוות ושימור, אשליות ותעתועים, דמיון ופנטזיה, תמיהה ומבוכה. מה שהופך את סיפורו הזהה של אדם לייחודי הוא האופן שבו הוא או היא מארגנים את הכוחות הטהורים והלא טהורים המרכיבים אותם, האופן שבו הם מגיבים למשבר פנימי וחיצוני, אם הם פועלים בדרך מגוננת וצנועה, או מנהלים קיום אנוכי והרסני.”

“היכרות עצמית, מטמורפוזה רוחנית, קודמת להבנת אנשים אחרים ולהבנת היופי שבלהיות חלק מן האינטראקציה הספונטנית של העולם הטבעי.”

“שינויים בסביבה מעמידים אותנו תחת לחץ אישי. שינויים בשגרות שלנו ובסביבה הפיזית, החברתית, התרבותית והכלכלית מאלצים אותנו לקבל החלטות מכריעות; איננו יכולים להמשיך בדרכינו הרובוטיות. עלינו להסתגל למפגשים חדשים עם העולם שבשוליים. שונות בתחום החיצוני שלנו מחוללת מהפכות מטלטלות במרחב הפנימי שלנו של מחשבות ורגשות.”