“פרודוקטיביות היא קבלת המוסר שלך, ההכרה שלך בעובדה שאתה בוחר לחיות—שעבודה יצרנית היא התהליך שבו תודעתו של האדם שולטת בקיומו, תהליך מתמיד של רכישת ידע ועיצוב החומר כך שיתאים למטרתך, של תרגום רעיון לצורה פיזית, של עיצוב מחדש של הארץ בצלם ערכיך—שכל עבודה היא עבודה יצירתית אם היא נעשית בידי תודעה חושבת, ושום עבודה אינה יצירתית אם היא נעשית בידי ריק שחוזר באטימות לא-ביקורתית על שגרה שלמד מאחרים—שעבודתך היא שלך לבחור, ושהבחירה רחבה כמידת תודעתך, שאין לך אפשרות ליותר מכך ואין לך אפשרות לפחות מכך ושזה אנושי—שלהונות את דרכך אל משרה גדולה מכפי שתודעתך יכולה לשאת פירושו להפוך לקוף מכורסם מפחד על תנועות שאולות ועל זמן שאול, ולהשתקע במשרה הדורשת פחות מן היכולת המלאה של תודעתך פירושו לכבות את המנוע שלך ולגזור על עצמך סוג אחר של תנועה: ריקבון—שעבודתך היא תהליך השגת ערכיך, ואובדן השאיפה שלך לערכים הוא אובדן השאיפה שלך לחיות—שגופך הוא מכונה, אך תודעתך היא הנהג שלה, ועליך לנהוג עד כמה שתודעתך תישא אותך, כשהישג הוא יעד דרכך—שהאדם שאין לו מטרה הוא מכונה המתדרדרת במורד, נתונה לחסדיו של כל סלע להתרסק בתעלה הראשונה שבמקרה, שהאדם החונק את תודעתו הוא מכונה תקועה ההולכת לאטה אל החלודה, שהאדם המניח למנהיג לקבוע את מסלולו הוא שבר שמובילים אותו לגרוטאות, והאדם שעושה אדם אחר למטרתו הוא טרמפיסט שאף נהג לא צריך לאסוף—שעבודתך היא תכלית חייך, ועליך לחלוף במהירות על פני כל רוצח המניח לעצמו את הזכות לעצור אותך, ושכל ערך שתוכל למצוא מחוץ לעבודתך, כל נאמנות או אהבה אחרת, יכולים להיות רק שותפים למסע שאתה בוחר לחלוק עמם, ושעליהם להיות שותפים ההולכים בכוח עצמם באותו כיוון.”
אין רנד