“ההכרה היא הפנטזיה.... כל מה שאני אומר לך עכשיו אינו אלא מילים. סדר אותן וערוך אותן מחדש ככל שאוכל, לעולם לא אוכל להסביר לך את צורת הרצון... ההסבר שלי יראה רק את הזיקה ביני לבין אותו רצון באמצעות זיקה ברמה המילולית. שלילת ההכרה מתאימה אפוא לשלילת השפה. שכן כאשר שני עמודי התווך הללו של ההומניזם המערבי, ההכרה האינדיבידואלית וההמשכיות האבולוציונית, מאבדים את משמעותם, השפה מאבדת משמעות. הקיום חדל עבור האינדיבידואום כפי שאנו מכירים אותו, והכול נעשה כאוס. אתה חדל להיות ישות ייחודית לעצמך, אלא מתקיים פשוט כאוס. ולא רק הכאוס שהוא אתה; הכאוס שלך הוא גם הכאוס שלי. כלומר, הקיום הוא תקשורת, ותקשורת היא קיום.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←