אליזבת גילברט

“בהגדרה מערערת, כל דבר שהלב בחר מסיבותיו המסתוריות שלו הוא תמיד יכול לבטל את בחירתו בו מאוחר יותר—שוב, מסיבותיו המסתוריות שלו.”

“ונציה יפהפייה, אבל כמו סרט של ברגמן היא יפהפייה; אפשר להתפעל ממנה, אבל לא באמת רוצים לחיות בתוכה.”

“להיות נראים במלואנו על ידי מישהו, ואז להיות נאהבים בכל זאת — זוהי מתנה אנושית שיכולה להתקרב אל המופלא.”

“אני זוכרת ששאלתי את עצמי לילה אחד, בעוד אני מכורבלת באותה פינה ישנה של אותו ספה ישנה שלי, בדמעות שוב ושוב על אותה חזרה ישנה של מחשבות עצובות, "האם יש משהו בסצנה הזאת שאת יכולה לשנות, ליז?" וכל מה שיכולתי לחשוב לעשות היה לקום, בעוד אני עדיין מתייפחת, ולנסות לשמור על שיווי משקל על רגל אחת באמצע הסלון. רק כדי להוכיח ש—למרות שלא יכולתי לעצור את הדמעות או לשנות את הדיאלוג הפנימי העלוב שלי—עדיין לא יצאתי לגמרי משליטה: לפחות יכולתי לבכות בהיסטריה בעוד אני מאוזנת על רגל אחת.”

“הבעיה שלך היא שאתה לא מבין מה פירוש המילה הזאת. אנשים חושבים שנפש תאומה היא ההתאמה המושלמת שלך, וזה מה שכולם רוצים. אבל נפש תאומה אמיתית היא מראה, האדם שמראה לך את כל מה שמעכב אותך, האדם שמביא אותך לתשומת לבך כדי שתוכל לשנות את חייך. נפש תאומה אמיתית היא כנראה האדם החשוב ביותר שתפגוש אי פעם, כי הם מפילים את החומות שלך ומעירים אותך בסטירה. אבל לחיות עם נפש תאומה לנצח? לא. כואב מדי. נפשות תאומות, הן נכנסות לחייך רק כדי לחשוף בפניך עוד שכבה של עצמך, ואז הן עוזבות.”

“גמישות חיונית לאלוהות בדיוק כמו משמעת. תפקידך, אם כן, אם תבחר לקבלו, הוא להמשיך לחפש את המטפורות, הטקסים והמורים שיעזרו לך להתקרב עוד ועוד אל האלוהות.”

“אתה יודע, אפילו אצלי היו עבודות או רעיונות שעברו דרכי ממקור שאני באמת לא יכולה לזהות. ומהו הדבר הזה? ואיך עלינו להתייחס אליו באופן שלא יגרום לנו לאבד את שפיותנו, אלא, למעשה, אולי אפילו ישמור על שפיותנו?”

“דמיינו שהיקום הוא מנוע מסתחרר גדול. אתם רוצים להישאר קרוב לליבת הדבר — ממש ברכזת הגלגל — לא שם בקצוות, היכן שכל הסחרור הפרוע מתרחש, היכן שאתם עלולים להישחק ולהשתגע. רכזת הרוגע — זה הלב שלכם. שם אלוהים שוכן בתוככם. אז הפסיקו לחפש תשובות בעולם. פשוט המשיכו לשוב אל המרכז הזה, ותמיד תמצאו שלווה.”

“ואולם, אינך יכול לעצור את מבול התשוקה כשהוא נע בעולם, בלתי הולם ככל שיהיה לעיתים. זו זכותם של כל בני האדם לעשות בחירות מגוחכות, להתאהב בשותפים הבלתי סבירים ביותר, ולהעמיד את עצמם בפני האסון הצפוי ביותר.”

“מישהו צריך לכתוב את כל הסיפורים האלה: למה לא אני?”

“יש לי את המדיניות החדשות האלה כלפי חיי, כמו "אני לא אאיץ כשאני רואה את האור הצהוב.”

“למרות שכתבתי חמישה ספרים, אני חוששת שאולי לא כתבתי את הסוג הנכון של ספרים, או שאולי הקדשתי יותר מדי מחיי לכתיבה, ולכן הזנחתי היבטים אחרים של הווייתי.”

“[הקדוש אנטוניוס] אמר, בבדידותו, שלעתים היה נתקל בשדים שנראו כמו מלאכים, ופעמים אחרות היה מוצא מלאכים שנראו כמו שדים. כשנשאל כיצד יכול להבחין ביניהם, אמר הקדוש שאפשר לדעת מי הוא מי רק לפי האופן שבו אתה מרגיש אחרי שהיצור עזב את חברתך.”

“עליך להשתתף ללא הרף בהתגשמות ברכותיך שלך”

“אני חושבת שלפעמים אנחנו מסתכלים על הנישואים של אנשים אחרים וחושבים שהם בטח תמיד כל כך מאושרים יחד. אני לא מכירה אף אחד שנשוי כבר הרבה זמן ושלא מצא איכשהו מקום בסיפור האהבה שלו לשנאה ולמרמור שהוא לפעמים חש כלפי בן או בת הזוג שלו.”

“חורבן הוא מתנה. חורבן הוא הדרך אל הטרנספורמציה.”

“כשאני מאבחנת את הדיכאון שלי עכשיו, אני חושבת שהוא היה קשור בחלקו לכך שנאלצתי להיפרד מהילדים האלה שתמיד ציפיתי שיהיו לי, אבל כבר ידעתי שלא יהיו לי.”

“למדתי די מההתנסויות של החיים כדי להבין שהתערבויותיו של הגורל יכולות לעיתים להיקרא כהזמנה עבורנו להתמודד עם פחדינו הגדולים ביותר ואף להתגבר עליהם. אין צורך בגאון גדול כדי להכיר בכך שכאשר הנסיבות דוחקות בך לעשות את הדבר האחד שתמיד סלדת ממנו ופחדת ממנו באופן המובהק ביותר, זה יכול להיות, לכל הפחות, הזדמנות מעניינת לצמיחה.”

“כמו רוב ההומנואידים, אני נושאת בעול מה שהבודהיסטים מכנים "מוח הקוף"—המחשבות שמתנדנדות מענף לענף, ועוצרות רק כדי לגרד את עצמן, לירוק וליילל. מן העבר הרחוק ועד העתיד הבלתי־ניתן לידיעה, מוחי מתנדנד בפראות דרך הזמן, נוגע בעשרות רעיונות בדקה, לא רתום ולא ממושמע. כשלעצמו, הדבר הזה אינו בהכרח בעיה; הבעיה היא ההיצמדות הרגשית שבאה יחד עם החשיבה. מחשבות שמחות עושות אותי שמחה, אבל—הופ!—כמה מהר אני שוב מתנדנדת אל דאגה אובססיבית, ומקלקלת את מצב הרוח; ואז הכול מתחיל שוב; ואז מוחי מחליט שאולי זה זמן טוב להתחיל לרחם על עצמו, ובדידות באה מיד בעקבותיו. אחרי הכול, אתה הוא מה שאתה חושב. הרגשות שלך הם עבדים למחשבותיך, ואתה עבד לרגשותיך.”

“דיכאון משמאלי, בדידות מימיני. הם לא צריכים להראות לי את התגים שלהם. אני מכירה את הבחורים האלה היטב.”