“כמו רוב ההומנואידים, אני נושאת בעול מה שהבודהיסטים מכנים "מוח הקוף"—המחשבות שמתנדנדות מענף לענף, ועוצרות רק כדי לגרד את עצמן, לירוק וליילל. מן העבר הרחוק ועד העתיד הבלתי־ניתן לידיעה, מוחי מתנדנד בפראות דרך הזמן, נוגע בעשרות רעיונות בדקה, לא רתום ולא ממושמע. כשלעצמו, הדבר הזה אינו בהכרח בעיה; הבעיה היא ההיצמדות הרגשית שבאה יחד עם החשיבה. מחשבות שמחות עושות אותי שמחה, אבל—הופ!—כמה מהר אני שוב מתנדנדת אל דאגה אובססיבית, ומקלקלת את מצב הרוח; ואז הכול מתחיל שוב; ואז מוחי מחליט שאולי זה זמן טוב להתחיל לרחם על עצמו, ובדידות באה מיד בעקבותיו. אחרי הכול, אתה הוא מה שאתה חושב. הרגשות שלך הם עבדים למחשבותיך, ואתה עבד לרגשותיך.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←