היפרדות

“אהבה אמיתית פירושה לפעמים לומר שלום”

“הכול זמני, כמעט כמו שלב חולף, קצת צחוק וקצת כאב. מה היינו עושים אילו הייתה לנו ההזדמנות לחקור את מה שלקחנו כמובן מאליו ממש יום קודם לכן? יש שיאמרו שאני אנוכית, לשאת מעט עצב בעיניי, אבל הם לא מרגישים את הצער כשאני לא יכולה לעשות את כל מה שעוזר לי להרגיש חיה. אני יכולה לבטא את רגשותיי, אבל אני לא יכולה להשתולל בחופשיות, רוחי ונפשי היו מתמודדות עם זה, אבל לעזאזל עם הירך, הקרסוליים והברכיים שלי, ההפרעה הזו הופיעה כשידידות אמרה את פרידותיה האחרונות, אזזזזז זה מה שקיבלתי על כל השנים שעמדתי לצידה? סוף סוף אני עומדת דוממת כדי לשאול, החיים, האם הם באמת כאלה? מה לעזאזל הטעם בכל זה אם דוקרים אותך בגב? ואחרי שהכעס ממלא את האוויר, החרטה לוקחת אותו למקומות אחרים, מעולם לא רציתי להיות אותה בחורה, נוראה, עצובה ומאובקת... אז לקחתי בעירבון מוגבל את המציאות החדשה שמצאתי, אני אינני הכאב שלי, המוגבלות לא מגדירה אותי. אני מוצאת דרך להסתגל, וגם בהיעדרה של חברתי, אני סומכת על הבחירות שאני עושה, ומאפשרת ללב שלי להחלים. אני מרימה את השברים, מאמנת מחדש את הרגל שלי, מוצאת היכן עצרתי, ומתחילה הכול מחדש, את רואה מה קורה... כשוחרת נבחנת; היא צומחת מן האפר, חזקה ומושקעת. אז אני מודה על כל כאב הלב הזה, כשאני מניחה לו לנוח, אני ממשיכה קדימה עם חיי, ואבנה קן לעזאזל טוב.”

“אהבה חסרת נימוסים; היא יכולה לדפוק על לבך מוקדם, להישאר מאוחר, ולעזוב בלי לומר שלום.”

“כשאני מאבחנת את הדיכאון שלי עכשיו, אני חושבת שהוא היה קשור בחלקו לכך שנאלצתי להיפרד מהילדים האלה שתמיד ציפיתי שיהיו לי, אבל כבר ידעתי שלא יהיו לי.”

“האדם הנכון בחייך יטוס סביב העולם כדי לומר שלום, במקום לומר להתראות.”

“לפעמים הפתרון הפשוט ביותר מתוך קונפליקט הוא להפוך לחבר של מישהו, במקום לומר להתראות לנצח”