הקלה

“בנסיבות מסוימות, נסיבות דחופות, נסיבות נואשות, גסות לשון מספקת הקלה שאפילו התפילה אינה מעניקה”

“אף שמעולם לא הצטרף אליו בפועל, הוא היה מקורב לכמה גורמים אזרחיים בחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, שהייתה התנועה הפלסטינית הקומוניסטית ביותר (ובמובן האורתודוקסי למדי של המונח). אני זוכר שפעם אדוארד הפתיע אותי כשאמר, כבדרך אגב: ״האם אתה יודע משהו שמעולם לא עשיתי בקריירה הפוליטית שלי? מעולם לא ביקרתי בפומבי את ברית המועצות. לא שאני מזדהה איתם במיוחד או משהו כזה — פשוט הסובייטים מעולם לא עשו דבר כדי להזיק לי, או לנו.״ באותו זמן חשבתי שזו אמירה נאיבית למדי, ואולי אפילו מעט בזויה, אבל עד אז כבר הייתי באזורים מסוימים של המזרח התיכון, שם יכול היה להיות הקלה מבורכת לפגוש דוגמטיקן אתאיסטי, קנאי ונאמן לקו מוסקבה, ולו רק בשל ההומניזם האנושי היחסית רציונלי שהפגין בתוך כל כך הרבה נביחות דתיות ומאניה. רק מאוחר יותר עלה בדעתי שהסלידה המובהקת של אדוארד מג׳ורג׳ אורוול הייתה משהו שהייתי צריך לייחס לו יותר תשומת לב.”

“אני מוצאת הקלה מן השאלות רק כשאני מודה שאינני חייבת לדעת הכול. אני מזכירה לעצמי שמספיק לדעת את מה שאני יודעת, ושמה שאני יודעת, לא תמיד עשוי להיות נכון.”

“בנסיבות מסוימות, גסות לשון מספקת הקלה שאפילו תפילה אינה מעניקה.”

“אי אפשר לבנות עלילה מבדיחות. צריך הקלה טראגית. וצריך לתת לאנשים לדעת שכאשר הרבה אנשים מבוהלים רצים סביב עם כלי נשק חדים, יש הרוגים. הרוגים טיפשיים, בדרך כלל. אני לא כותב את "The A-Team" — אם יש שם קרב, אנשים ייפגעו. לא לאפשר לזה לקרות יהיה בגידה.”

“אני לא יודע למה כולם עדיין מנסים לגלות אם גן עדן וגיהינום קיימים. למה אנחנו צריכים עוד ראיות? הם קיימים כאן, על פני האדמה הזאת ממש. גן עדן ניצב על פסגת הר קאסיון, משקיף על מראות דמשק, כשהרוח נושאת סביבך את מילותיו הערבות של קבאני. וגיהינום נמצא רק ארבע שעות משם, בחלב, שם זעקות הילדים מטביעות את פיצוצי פצצות המרגמה עד שהם מאבדים את קולם, את משפחותיהם ואת איבריהם. כן, גיהינום אכן קיים, ממש עכשיו, ברגע זה, בשעה שאני כותב את השיר הזה. וכל מה שאנחנו עושים כדי לכבות את אש הגיהינום הזה הוא להיאנח, למשוך בכתפיים, לעשות לייק ולשתף. תגידו לי: מה בדיוק זה עושה אותנו? האם אנחנו טובים יותר משומרי השער של הגיהינום?”

“הדבר הטוב ביותר — לדעתו של שדו, ואולי הדבר הטוב היחיד — בלהיות בכלא היה תחושת ההקלה. התחושה שהוא צלל נמוך ככל שיכול היה לצלול, והוא הגיע לתחתית. הוא לא דאג שהאיש עומד לתפוס אותו, כי האיש כבר תפס אותו. הוא כבר לא פחד ממה שמחר עשוי להביא, כי אתמול כבר הביא את זה.”

“גילוי הסוף ה"בלתי אפשרי" של ספר חדש ממלא אותי בחילה של שמחה והקלה”

“לא שווה לשאת דאגה לגבי כסף. אדם נושם לרווחה כשהוא מפקיד כסף בבנק, אך נעשה אומלל כשהכסף נעלם. אין בעולם הזה דבר ששווה להרגיש הקלה בגללו, כי הכול זמני.”

“זהו מעגל... הדת היא מקור להקלה עבור מי שמבקשים להקהות את הכאב שנובע מהליכה בעקבות אמונותיה.”

“תודה לאל שהעניק לנו הקלה משברי הסבל”

“המוזיקה מרגיעה! ההמנונים משנים מצב רוח! השירים מחזקים את הלב הקפוא. שירו תמיד! כשכל דבר נראה שלילי, שירו שיר טוב ומעורר! כשאתה מרגיש שהמחשבות הרעילות גוזלות ממך אנרגיה, תזמין את הרוח שלך עם שיר מדהים! לשירים יש כוח! תעצימו את החיים שלכם עם שירים טובים!”

“התשובה שלך היא התשובה הלוגית, הקוהרנטית, שאדם נורמלי לחלוטין היה נותן: זה תיקו! אבל משוגע, לעומת זאת, היה אומר שמה שיש לי סביב הצוואר הוא פיסת בד צבעונית, מגוחכת וחסרת תועלת, הקשורה בצורה מסובכת מאוד, שמקשה יותר להכניס אוויר לריאות ומקשה לסובב את הצוואר. אני צריך להיזהר כשאני נמצא ליד מאוורר, או שאוכל להיחנק מפיסת הבד הזאת. אם משוגע היה שואל אותי למה העניבה הזאת משמשת, הייתי צריך לומר: לשום דבר, בהחלט. היא אפילו לא דקורטיבית גרידא, שכן כיום היא נעשתה סמל לעבדות, לכוח, לריחוק. התפקיד השימושי היחיד באמת שעניבה ממלאת הוא תחושת ההקלה כשאתה חוזר הביתה ומסיר אותה; אתה מרגיש כאילו שחררת את עצמך ממשהו, אף שאינך יודע בדיוק ממה.”

“כאשר אתה נתקל במצב בלתי צפוי, אל תיכנס לפאניקה. עצום את עיניך, קח נשימה עמוקה והתפלל. זה ישחרר אותך מכל חרדה.”

“לפעמים רחוב קודר הוא כל מה שאדם עצוב צריך! הקלה קסומה עשויה לצמוח מן המפגש של שני הדברים העצובים!”

“מכוניות הוציאו אותנו מהאסם, ובדרך גם הרסו את המשפחה הגרעינית האמריקאית. כפי שכל מי שהייתה לו משפחה גרעינית אמריקאית יכול לומר לכם, זה היה הקלה לכל המעורבים.”

“כשאתה הולך בדרך בבאלי וחולף על פני זר, השאלה הראשונה שהוא או היא ישאלו אותך היא, "לאן אתה הולך?" השאלה השנייה היא, "מאין אתה בא?" בעיני מערבי, זו יכולה להיראות כמו שאלה פולשנית למדי מפי זר גמור, אבל הם פשוט מנסים להתמצא בך, מנסים לשבץ אותך בתוך הרשת לצורכי ביטחון ונוחות. אם תגיד להם שאתה לא יודע לאן אתה הולך, או שאתה פשוט משוטט לך באקראי, ייתכן שתעורר מעט מצוקה בלבו של ידידך הבאלינזי החדש. עדיף הרבה יותר לבחור איזשהו כיוון מסוים — כל מקום שהוא — רק כדי שכולם ירגישו טוב יותר. השאלה השלישית שבאלינזי כמעט בוודאות ישאל אותך היא, "האם אתה נשוי?" שוב, זו שאלה של מיקום והתמצאות. חשוב להם לדעת זאת, כדי לוודא שהכול מסודר בחייך. הם באמת רוצים שתאמר כן. זו הקלה גדולה כל כך בשבילם כשאתה אומר כן. אם אתה רווק, עדיף לא לומר זאת ישירות. ואני ממש ממליצה לא להזכיר כלל את הגירושים שלך, אם במקרה התגרשת. זה פשוט מדאיג כל כך את הבאלינזים. הדבר היחיד שהבדידות שלך מוכיחה להם הוא את הינתקותך המסוכנת מן הרשת. אם את אישה רווקה המטיילת בבאלי ומישהו שואל אותך, "האם את נשואה?" התשובה הטובה ביותר האפשרית היא: "עוד לא." זו דרך מנומסת לומר "לא", ובו בזמן לרמוז על כוונותייך האופטימיות לטפל בזה ברגע שתוכלי. אפילו אם את בת שמונים, או לסבית, או פמיניסטית תקיפה, או נזירה, או נזירה לסבית פמיניסטית תקיפה בת שמונים שמעולם לא נישאה ולעולם לא מתכוונת להינשא, התשובה המנומסת ביותר האפשרית עדיין היא: "עוד לא.”

“קמפיינים לנשיאות מתישים. כשהם מסתיימים, כולנו נושמים לרווחה על כך שחיינו חזרו אלינו, שהמיילים והדיווחים החדשותיים הבלתי פוסקים כבר אינם מנדנדים לנו, ושלעיתים השיחה אפילו פונה למשהו אחר לגמרי.”

“דחיית החטא אינה עול; להפך, היא מביאה חירות והקלה”

“זה נותן לאיש הרגעה לספר, אבל זה רק מפזר את חטאיו”