בדידות

“נזיר מתבודד לעולם אינו חי לבדו כשאלוהים הוא אורח בביתו”

“צ'כוב הוא המשורר הזה של מלנכוליה ושל בדידות ושל המשאלה להיות במקום אחר מזה שבו אתה נמצא.”

“אולי אני יודע הכי טוב מדוע דווקא האדם לבדו צוחק; הוא לבדו סובל כה עמוק, עד שהיה מוכרח להמציא את הצחוק.”

“בכתיבת ״פסוקי השטן״, אני חושב שכתבתי בפעם הראשונה מתוך כל כולי. החלק האנגלי, החלק ההודי. החלק שבי שאוהב את לונדון, והחלק שמתגעגע לבומביי. ובמכונת הכתיבה שלי, לבדי, יכולתי להרשות לעצמי את זה.”

“אל תאפשר לאיש לעכב אותך מלהביע את רגשותיך. אולי פשוט אינך יכול להרשות לעצמך לאבד כמה חברים, אבל אם עליך להיות באמת אתה, עליך להיות אתה! שום דבר אחר!”

“המחירים של שמירת סודות כוללים את הבידוד ההולך וגובר שלנו בשל הפחד מגילוי ואת הדרכים שבהן אנו נסגרים מבפנים כדי להימנע מלהרגיש את השפעות התנהגותנו. לעולם איננו יכולים להרשות לעצמנו להיות נראים ומוכרים באמת—אפילו לעצמנו.”

“החיים שלך הם עניין שבינך לבין אלוהיך בלבד.”

“ככל שידעתי, נשים לבנות מעולם לא היו בודדות, אלא בספרים. גברים לבנים העריצו אותן, גברים שחורים חשקו בהן ונשים שחורות עבדו למענן.”

“אנו חבים חוב עצום לגלילאו על ששחרר את כולנו מן האמונה הטיפשית במערכת שמרכזה בכדור הארץ או באדם (שלא לדבר על אלוהים). הוא ממש במובן המילולי לימד אותנו את מקומנו ואפשר לנו להמשיך ולהשיג התקדמות יוצאת דופן בידע.”

“כשאתה בודד לזמן מה אל תהיה חסר מנוחה, אם נולדת לבד, אתה הולך למות לבד, אז לזמן מה אתה בהחלט יכול לחיות לבד.”

“לפעמים אני מרגיש – לא יודע איך לתאר – בודד. תחושה חסרת אונים כשכל מה שהכרתי נלקח ממני. כאילו אין יותר כוח משיכה, ואני צף בחלל החיצון בלי לדעת לאן אני הולך. כמו ספוטניק קטן שאיבד את דרכו? כנראה כן.”

“כשאנחנו סובלים בשתיקה, אנחנו חושבים שאנחנו לבד, שונים, נפרדים. כשאנחנו משתפים את סיפורי הסבל שלנו, מגלים שאנחנו זהים.”

“אני בודד. למה אתה חושב שהייתי צריך ללמוד להיות כל כך עצמאי? אני גם מתעצבן מהר, תופס את כל השמיכה, והבוהן השני שלי ארוך מהגדול. השיער שלי אפילו יש לו מיקוד משלו. ועוד, אני משוגע כשיש לי PMS. אתה לא אוהב מישהו רק בגלל שהוא מושלם. אתה אוהב אותו למרות שהוא לא.”

“אני לא יכול לדון בחייו של אדם אחר. אני חייב לדון, אני חייב לבחור, אני חייב לסרב — אך רק עבור עצמי. רק עבור עצמי.”

“אל תחשוב אף פעם שהמוח שלך לעולם לא יכול להזיק לך רק מפני שזה המוח שלך! המוח שלך באמת יכול להרוג אותך. מהשחר ועד לשעה שבה אתה פורש, המוח שלך יכול להיות לך חבר טוב מאוד, והמוח שלך יכול גם להיות החבר הגרוע ביותר שלך. מה שנכנס אל המוח שלך בכל יום נעשה לחבר שלך, אז שמור על המוח שלך!”

“אינני דואג לאיש על פני האדמה, ואף איש על פני האדמה אינו דואג לי.”

“אפשר היה להעלות הבחנות אחרות ואדיבות יותר (אני לא אעשה זאת), אך העובדה הפשוטה לגבי הסנאטורית מניו יורק היא בוודאי שהיא דמות מוכרת שכבר הייתה בבית הלבן אך ורק כתוצאה ממערכת יחסים עם גבר, ובשום אופן לא זרה קפריזית המייצגת את שאיפותיה של קבוצה "מחוץ למעגל", שלא לדבר על מין או מגדר שלמים.”

“סופר בידידות מוחלטת מנסה להסביר את הבלתי-מסביר.”

“אישה שמשקיעה בעצמה רק בשביל הסיפוק שלה? זה לא מרשים אף גבר וזה בטח לא גורם לנשים אחרות לחבב אותה יותר. בשביל גברים מספיק שהיא תהיה מטופחת ואופנתית, ואילו אצל נשים, דווקא קצת הזנחה או חוסר טאקט יעוררו בהן הרבה יותר חיבה.”

“גד ראה את כל אלה מבחוץ וממעלה, לבדו, והלב שלו היה כבד מאוד בתוכו, אף על פי שלא הודה לעצמו שהוא עצוב. כשהערב ירד הוא עדיין התעכב ברחובות, לא רוצה לחזור לבתי המלון. הוא שמע אדם וילדה מדברים זה עם זה בשמחה כשהיו יורדים ברחוב לעבר הפלאך, ופתאום הוא פנה, כי הכיר את קולו של האדם. הוא רץ אחריהם והצטרף אליהם, עמד לצידם בערב שיחור הכוכבים, באור רק של זריחות נר רחוקות. הילדה צעדה אחורה, אך האדם ניגש אליו, והרים את המזרן שהוא נשא בין השניים, כמגן נגד איום או מעשה רע. וזה היה יותר ממה שגד יכול היה לסבול. קולו רעד קצת כשאמר: "חשבתי שאתה תדע אותי, וטש." גם אז התלבט וטש רגע: "אני מכיר אותך," אמר, והנמיך את המזרן, לקח את ידו של גד והחזיק אותו על כת”