סלמאן רושדי

“הדרך היחידה לחיות בחברה חופשית היא להרגיש שיש לך הזכות לומר ולעשות דברים.”

“הודו היא אחותי הקטנה”

“תגובתו של כל מי שמתעניין בחירות היא שלכולנו יש זכות לומר את דברנו, והיכולת לנהל ויכוח היא בדיוק מהי חירות, גם אם הוא לעולם לא יוכרע. בכל חברה סמכותנית בעל הכוח מכתיב, ואם תנסה לחרוג מן השורה הוא יבוא אחריך.”

“כולם למדו שכדאי לוותר על פרטיות תמורת האפשרות הקלושה ביותר של תהילה, והרעיון שרק עצמי פרטי הוא באמת אוטונומי וחופשי אבד ברחשי הרקע של גלי האתר”

“אחד הדברים המופלאים באירועים אנושיים הוא שהבלתי נתפס נעשה נתפס”

“סיפורים במשפחות הם חשובים עד מאוד. לכל משפחה יש סיפורים: חלקם מצחיקים, חלקם מעוררי גאווה, חלקם מביכים, חלקם מבישים. הידיעה שלהם היא הוכחה להשתייכות למשפחה.”

“אם היית אתאיסט, בירבל, אתגר הקיסר את ראש ממשלתו, מה היית אומר למאמינים האמיתיים של כל הדתות הגדולות בעולם? בירבל היה ברהמין אדוק מטריוויקראמפור, אך הוא השיב בלי היסוס, הייתי אומר להם שלדעתי גם הם כולם אתאיסטים; אני פשוט מאמין באל אחד פחות מכל אחד מהם. איך זה? שאל הקיסר. לכל המאמינים האמיתיים יש סיבות טובות לא להאמין בכל אל מלבד שלהם, אמר בירבל. ולכן הם, יחד, הם שנותנים לי את כל הסיבות להאמין ב”

“אני חייב לומר שלאחר התנגדות ראשונית מסוימת, אני עכשיו מכור גמור ל"משחקי הכס”

“פעם הייתי אומר: יש בי חור בצורת אלוהים. במשך זמן רב הדגשתי את ההיעדר, את החור. עכשיו אני מגלה שהצורה היא זו שהפכה חשובה יותר.”

“...כולם היו נתונים באחיזתה של פנטזיה עצומה: הרעיון שגברים לא יישפטו על פי מי שהיו פעם ועל פי מה שעשו פעם, אם רק יחליטו להיות שונים. הם רצו להתרחק מן האחריות של ההיסטוריה ולהיות חופשיים.”

“גברים רבים מתחילים להיות ידידותיים עם נשים כי הם מנסים לפתות אותן. אני לא מנסה לפתות אותן. אני פשוט אוהב לבלות איתן.”

“אני בן של עיר גדולה. מה שאני אוהב הוא ערים גדולות. זה לא רק מה שאני אוהב. זה מה שאני כותב עליו.”

“שני דברים הם היסוד של כל חברה פתוחה - חופש הביטוי ושלטון החוק. אם אין לך את הדברים האלה, אין לך מדינה חופשית.”

“נראה כי זכות חופש הביטוי, שנקבעה בחוקות רבות, נתונה כעת תחת מתקפה מצד מוסדות דתיים.”

“כשאני כותב ספר, משפט אחר משפט, אני לא חושב באופן תיאורטי. אני פשוט מנסה לפענח את הסיפור מתוך הדמויות שיש לי.”

“אחד הדברים שאני כן מתגאה בהם במידה מסוימת הוא שאם מעולם לא קראת מאמר על חיי, אם לא ידעת דבר עליי, מלבד שהספרים שלי הונחו לפניך לקריאה, ואם היית קורא את הספרים האלה ברצף, אני לא חושב שהיית אומר לעצמך, הו אלוהים, משהו נורא קרה לסופר הזה ב-1989.”

“אני לא אוהב ספרים שמתחנפים לקהל, אבל נעשיתי מודאג יותר מלספר סיפור בצורה ברורה ומושכת ככל שאוכל.”

“אם אתה על כביש מהיר ורוצה לדעת אם עוקבים אחריך, מה שאתה עושה הוא לשנות מאוד את המהירות שלך. אתה מאיץ ל-100 ומאט ל-30 ואז מאיץ שוב. בעיר, אתה עושה הרבה פניות נגד כיוון התנועה. אתה נוסע סביב כיכר תנועה פעמיים.”

“אנחנו, הציבור, נעלבים בקלות, עד כדי קטל. באנו לראות בלקיחת עלבון זכות יסוד. מעט מאוד דברים אנו מעריכים יותר מזעמנו, שלדעתנו מעניק לנו את העליונות המוסרית. מן הגובה הזה אנו יכולים לירות מטה באויבינו ולגרום אבדות כבדות. אנו מתגאים בקוצר הרוח שלנו. כעסנו מרומם, מתעלה.”

“מה שמדאיג אותי ושאני לא אוהב זה האופן שבו האידיאולוגיה של רב-תרבותיות הידרדרה לתוך רלטיביזם תרבותי. אני חושב שזה מסוכן מאוד. כשארכיבישוף מקנטרברי, למען השם, אומר שאי אפשר להחיל חוק אחד על כולם... זה טיפשי.”