עורכי דין

“אם לא היו אנשים רעים, לא היו עורכי דין טובים”

“החברה שלנו כיום אינה זקוקה רק לפוליטיקאים אלא לפוליטיקאים למען שינוי גדול וחיובי. החברה שלנו כיום אינה זקוקה רק למורים אלא למורים למען השפעה גדולה ושינוי חיים. החברה שלנו כיום אינה זקוקה רק לעורכי דין אלא לעורכי דין למען שינוי. החברה שלנו כיום אינה זקוקה רק לרופאים אלא לרופאים שיביאו חיוך על פנינו. החברה שלנו כיום אינה זקוקה רק לחקלאים אלא לחקלאים למען שינוי. החברה שלנו כיום אינה זקוקה רק לחוקרים אלא לחוקרים שיפתרו את מצוקות החברה. החברה שלנו כיום אינה זקוקה רק לאיש העסקים אלא לאיש העסקים למען שינוי חברתי גדול. החיים הם הכול על שינוי, ואנחנו או משתנים אל הזירה הגרועה ביותר של החיים או אל זירת החיים הטובה ביותר. הבה נחשוב על שינוי גדול וחיובי”

“לדעתי השקולה, שכר הוא תשלום בעד סחורה שסופקה, והוא חייב להתאים לחוק ההיצע והביקוש. אם, אפוא, השכר הקבוע הוא הפרה של חוק זה — כפי, למשל, כאשר אני רואה שני מהנדסים היוצאים מן המכללה יחד, ושניהם מאומנים ויעילים במידה שווה, ואחד מקבל ארבעים אלף בעוד האחר מרוויח רק אלפיים, או כאשר עורכי דין והוסרים, שאין להם כל כישורים מיוחדים, מתמנים למנהלי בנקים בשכר עתק — אני יכול להסיק רק ששכרם אינו נקבע לפי חוק ההיצע והביקוש אלא פשוט על ידי השפעה אישית. וזהו ניצול לרעה החמור כשלעצמו ובעל השפעה מזיקה על שירות הממשלה.”

“המערכת המשפטית של ארצות הברית נועדה להעשיר עורכי דין, להגן על הממשלה והתאגידים, ולדפוק את הציבור הרחב.”

“אנו מוצאים שפע של כעס ואת הרצון להשמיד את האופוזיציה בכל סביבה אנושית תחרותית. שנאה מציתה תחרות, ובעולם המודרני, עורכי דין הם הגלדיאטורים בשכר של צדדים לוחמים. עורכי דין מועסקים למרבה במחיר. עורכי דין עוסקים במלאכתם באמצעות מסחר בכעס ובשנאה.”

“מיתוס המזון האורגני לפני כמה עשורים, אישה ניסתה לתבוע חברת חמאה שהדפיסה את המילה "LITE" על אריזת המוצר שלה. היא טענה שעלתה במשקל רב כל כך מאכילת החמאה, אף על פי שסומנה כ-"LITE". בבית המשפט, עורך הדין שייצג את חברת החמאה פשוט הרים את מיכל החמאה ואמר לשופט, "הלקוח שלי לא שיקר. המיכל אכן 'קל במשקל'." האישה הפסידה בתיק. בשיעור שיווק בקולג', קיבלנו את המקרה הזה כדי להראות לנו ש"פאפרי" הוא חוקי. פירוש הדבר הוא שאפשר להשתמש במילים בעלות משמעויות כפולות באופן מטעה כדי למכור מוצר, אף על פי שהן עלולות להטעות לקוחות לחשוב שמילותיך אומרות משהו אחר. אני משתמשת בדוגמה הזו כדי לגעת במיתוס של המזון האורגני. אם הייתי עורכת דין המייצגת חברה שסימנה את התפוזים שלה כאורגניים, וגבר היה תובע את מרשתי משום שגילה שהתפוזים רוססו ברעלים, הצהרת הפתיחה שלי להגנה הייתה פשוטה מאוד: "אם זה לא פלסטיק או מתכת, זה אורגני." רוב המוצרים המסומנים כאורגניים אינם באמת אורגניים. זו האמת. אתם משלמים מחירים גבוהים עבור מוצרים שאתם חושבים שגודלו בלי כימיקלים, אבל רוב המוצרים כן. אם תפוח מסומן כאורגני, זה יכול לומר שני דברים. או שעץ התפוח עצמו נקי מכימיקלים, או רק הקרקע. זה או זה, אבל לעיתים נדירות שניהם. האמת היא שהמילה "אורגני" יכולה לומר דברים רבים, ויהיה קשה לגרור חקלאי לבית המשפט אם תגלו שפירותיו אכן רוססו בחומרי הדברה. אחרי הכול, כל האורגניזמים על פני האדמה מסווגים מדעית כאורגניים, אלא אם כן הם עשויים פלסטיק או מתכת. המילה "אורגני" באה מהמילה "אורגניזם", שמשמעותה משהו שהוא, או שהיה פעם, חי ונושם אוויר, מים ואור שמש. אז בפעם הבאה שתטיילו בסופרמרקט המקומי שלכם ותראו אגסים חומים שמסומנים כאורגניים, דעו שייתכן שמדובר במזון סוג ב' שהגיע מהיום האחרון של שוק סוף שבוע, ושסומן מחדש כדי להימכר לקהל תמים במחיר מופקע. יש לי חבר שחושב שמזון אורגני חייב להיראות חבוט ומעוות, כי השימוש בכימיקלים הוא מה שגורם לו להיראות מושלם וללא פגם. זה לא נכון. מזון נטול כימיקלים יכול להיראות מושלם אם מגדלים אותו בחצר האחורית שלכם. אם תלכו לג'ונגלים או ליערות שלא נגע בהם אדם, תראו פירות וירקות שנראים כאילו צמחו מעצי גן עדן. לכן היו זהירים בפעם הבאה שאתם קונים משהו המסומן כ"אורגני". אלא אם כן אתם מכירים אישית את החקלאי או את החברה שמוכרת את המוצרים, אל תסמכו על מה שאתם קוראים. אתם, אני, וכל מה שעל היבשה ובים הם אורגניים. סוזי קאסם, האמת בוכה”

“בעבר, הצורך בצורה היררכית של חברה היה הדוקטרינה, במיוחד של העליונים. היא הוטפה בידי מלכים ואריסטוקרטים ובידי הכמרים, עורכי הדין וכיוצא באלה שהתקיימו על חשבונם, והיא בדרך כלל רוככה באמצעות הבטחות לעולם דמיוני שמעבר לקבר.”

“אם חושבים על זה, כל מין ומין נמצא בסכנת הכחדה. הומו ספיינס בראש התור, היתושים והעורכי דין בסופו.”

“אדון רוב-כל-אחד ואחרים למיניהם?" אמר אחד הדמויות בקול נורא. "אין כאן אף אחד בשם הזה!" צעק רוב-כל-אחד. "אנחנו לא יודעים כלום!" "יש לנו כאן רשימה של אישומים פליליים ואזרחיים בסך כולל של תשע-עשרה אלף, שבע-מאות ושלושה ושישים עבירות נפרדות-" "לא היינו שם!" צעק רוב-כל-אחד בייאוש. "זה לא נכון, חבר'ה?" "-כולל יותר משני אלפים מקרים של הפרת סדר, גרימת מטרד לציבור, הימצאות בשכרות, הימצאות בשכרות כבדה מאוד, שימוש בשפה פוגענית (בהתחשב בתשעים ושבעה מקרים של שימוש בשפה שסביר שהייתה פוגענית אילו מישהו אחר היה מסוגל להבין אותה), ביצוע הפרת שלום הציבור, השתהות זדונית-" "זו טעות בזיהוי!" צעק רוב-כל-אחד. "זה לא באשמתנו! אנחנו רק עמדנו שם ומישהו אחר עשה את זה וברח!" "-גניבה גדולה, גניבה קטנה, פריצה, התפרצות לבית, שוטטות בכוונה לבצע פשע-" "לא הבינו אותנו נכון כשהיינו ילדים קטנים!" צעק רוב-כל-אחד. "אתם רק נטפלים אלינו כי אנחנו כחולים! תמיד מאשימים אותנו בכל דבר! השוטרים שונאים אותנו! אפילו לא היינו במדינה!”

“חבר כפרי בין שני עורכי דין כמו דג בין שני חתולים”

“אין ממשלת גדולה פוגעת בחברות גדולות, כי להן עורכי דין ומנהלי חשבונות הטובים בעולם. אלה שמתמוטטים תחת ממשלת גדולה – אלה הקטנים.”

“אחת האמונות השגויות הנפוצות והמסוכנות ביותר היא שאי אפשר שמישהו יהיה טיפש רק משום שהוא רופא או עורך דין.”

“נולד לתוך זה לתוך בתי חולים שהם כה יקרים עד שזול יותר למות לתוך עורכי דין שגובים כל כך הרבה שזול יותר להודות באשמה לתוך מדינה שבה בתי הכלא מלאים ובתי המשוגעים סגורים לתוך מקום שבו ההמונים מעלים טיפשים לגיבורי עושר...”

“אך מי קורא כדי להביא לידי סיום, רצוי ככל שיהיה? האין כמה עיסוקים שאנו עוסקים בהם מפני שהם טובים כשלעצמם, וכמה תענוגות שהם סופיים? והאם אין זה אחד מהם? לפחות, לעיתים חלמתי כי כאשר יפציע יום הדין והכובשים הגדולים והמשפטנים והמדינאים יבואו לקבל את גמוליהם—את כתריהם, את זרי הדפנה שלהם, את שמותיהם החקוקים לעד בשיש שאינו מתכלה—יפנה הכול-יכול אל פטרוס ויאמר, לא בלי קנאה מסוימת כאשר יראה אותנו באים עם ספרינו תחת זרועותינו, “ראה, הללו אינם זקוקים לגמול. אין לנו דבר לתת להם כאן. הם אהבו לקרוא.”

“ובכן, מה הם כולם שווים, המלכים והקפטנים והבישופים והעורכי דין וכיוצא באלה? הם פשוט משאירים אותך בתעלה לדמם למוות; והדבר הבא הוא, שאתה פוגש אותם שם למטה, על אף כל החשיבות שהם מייחסים לעצמם.”

“אף על פי שאתה גבר צדיק או גנב, תלוי מי נתן לי את התיק שלי.”

“כל עורך דין בעל מצפון תמיד דובר אמת. עורך דין יכול ואף צריך לעסוק בעריכת דין באופן קפדני, אך כמה עורכי דין לא ישרים מתעלמים ממחויבויות אתיות כדי לנצח. עורכי דין לא אתיים מעצבים את סיפוריהם של לקוחותיהם, וזהו אופן מליצי לסייע להם לספר שקר.”

“ארץ חדשה נראית כשהיא מתפתחת לפי תבנית מסוימת: ראשית מגיעים הפורצים, חזקים ומעזים ובעלי אופי ילדותי. הם מסוגלים להתמודד עם בושת, אך הם טיפשים וחסרי יכולת מול בני אדם, וייתכן שזהו הסיבה שהחלו בדרך. כשהחדות של הארץ החדשה מתחלקת, מגיעים אנשי עסקים ומסעדים כדי לסייע בהתפתחותה – לפתור בעיות של בעלות, בדרך כלל על ידי הסרת ההשכנות מהדרך. אחר כך מגיעה התרבות, שהיא בידור, רגיעה, בריחה מהכאב של החיים. התרבות יכולה להיות בכל רמה, והיא כן. הכנסייה והבורלסקה הגיעו למערב הרחוק בו-זמנית.”

“יש זמן בחייך שבו אינך יכול עוד לדחות את הבחירה. עליך לבחור בדרך זו או אחרת. אתה יכול לחיות בבטחה ולהיות מוגן בידי אנשים בדיוק כמוך, או שאתה יכול לקום ולהיות מנהיג למען מה שנכון. תמיד זכור זאת: אנשים לעולם אינם זוכרים את ההמון; הם זוכרים את האדם האחד שהיה לו האומץ לומר ולעשות את מה שאיש לא היה עושה.”

“כשבבית המשפט, תפקידם העיקרי של עורכי הדין אינו להוכיח או להפריך חפות; מבלי שכמעט כל עורכי הדין ולקוחותיהם יודעים זאת, תפקידם הוא לחסוך לבית המשפט זמן.”