“אדון רוב-כל-אחד ואחרים למיניהם?" אמר אחד הדמויות בקול נורא. "אין כאן אף אחד בשם הזה!" צעק רוב-כל-אחד. "אנחנו לא יודעים כלום!" "יש לנו כאן רשימה של אישומים פליליים ואזרחיים בסך כולל של תשע-עשרה אלף, שבע-מאות ושלושה ושישים עבירות נפרדות-" "לא היינו שם!" צעק רוב-כל-אחד בייאוש. "זה לא נכון, חבר'ה?" "-כולל יותר משני אלפים מקרים של הפרת סדר, גרימת מטרד לציבור, הימצאות בשכרות, הימצאות בשכרות כבדה מאוד, שימוש בשפה פוגענית (בהתחשב בתשעים ושבעה מקרים של שימוש בשפה שסביר שהייתה פוגענית אילו מישהו אחר היה מסוגל להבין אותה), ביצוע הפרת שלום הציבור, השתהות זדונית-" "זו טעות בזיהוי!" צעק רוב-כל-אחד. "זה לא באשמתנו! אנחנו רק עמדנו שם ומישהו אחר עשה את זה וברח!" "-גניבה גדולה, גניבה קטנה, פריצה, התפרצות לבית, שוטטות בכוונה לבצע פשע-" "לא הבינו אותנו נכון כשהיינו ילדים קטנים!" צעק רוב-כל-אחד. "אתם רק נטפלים אלינו כי אנחנו כחולים! תמיד מאשימים אותנו בכל דבר! השוטרים שונאים אותנו! אפילו לא היינו במדינה!”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←