ג'ורג' אורוול

“כי אם בימי קיץ רשלניים, בחורשות עשתרות זנותנו, עתה, מתחרטים, כאשר הרוחות נושבות קרות, אנו כורעים לפני אדוננו הראוי; אדון הכול, אל הכסף, אשר מושל בנו בדם וביד ובמוח, אשר נותן את הגג המגן מן הרוח, ובנתנו, שוב נוטל; אשר אורב בקנאה ובדאגה, למחשבותינו, לחלומותינו, לדרכינו הסתרות, אשר בורר את מילותינו וגוזר את בגדינו, ומתווה את תבנית ימינו; אשר מצנן את כעסנו, מרסן את תקוותנו, וקונה את חיינו ומשלם בצעצועים, אשר תובע כמס שבירת אמונים, עלבונות מקובלים, שמחות מושתקות; אשר כובל בשלשלאות את חריפות רוחו של המשורר, את כוחו של הפועל, את גאוותו של החייל, ומניח את המגן החלקלק, המנכר, בין האוהב ובין כלתו.”

“וכאשר הזיכרון כשל והרשומות הכתובות זויפו—כאשר זה קרה, היה צריך לקבל את טענת המפלגה כי שיפרה את תנאי החיים האנושיים, משום שלא היה קיים, ולעולם לא יכול היה עוד להתקיים, כל קנה מידה שאפשר היה לבחון לפיו טענה זו.”

“חלק מן הסיבה לכיעורם של מבוגרים, בעיני ילד, הוא שהילד מביט בהם בדרך כלל מלמטה, ומעטים הם הפנים במיטבן כשהן נראות מלמטה.”

“אני מטיל ספק אם חינוך קלאסי אי־פעם בוצע או יכול להתבצע בהצלחה ללא ענישה גופנית.”

“אנשים ישנים בשלווה במיטותיהם בלילה רק משום שאנשים קשוחים עומדים מוכנים לעשות אלימות בשמם.”

“אם אדם אמור לשלוט, ולהמשיך לשלוט, עליו להיות מסוגל לעקור את תחושת המציאות ממקומה”

“הוא שנא אותה משום שהיא הייתה צעירה ויפה וחסרת מין, משום שהוא רצה לשכב איתה ולעולם לא יעשה זאת...”

“מה שמכה כיום כראוי לציון לגבי מעמד בעלי ההון החדש של המאה התשע־עשרה הוא חוסר האחריות המוחלט שלהם; הם רואים הכול במונחים של הצלחה אישית, כמעט בלי כל מודעות לכך שהקהילה קיימת.”

“זה היה איכשהו מעט מפחיד, כמו ההשתובבות של גורי נמרים שעד מהרה יגדלו להיות אוכלי אדם”

“יש לשפוט תמיד קדושים כאשמים עד שיוכח חפותם”

“ואחרי זה, אתה כבר לא מרגיש אותו הדבר כלפי האדם האחר.”

“שום דבר אינו קיים אלא דרך התודעה האנושית”

“הזעקה נגד הריגת נשים, אם אתה מקבל הריגה בכלל, היא סנטימנטליות טהורה. מדוע גרוע יותר להרוג אישה מאשר גבר?”

“הדרך היעילה ביותר להשמיד אנשים היא להכחיש ולמחוק את הבנתם שלהם את ההיסטוריה שלהם.”

“כסף, כסף, הכול כסף! האם היית יכול לכתוב אפילו נובלטה של פרוטה בלי כסף שיכניס בך לב? המצאה, אנרגיה, שנינות, סגנון, קסם — על הכול צריך לשלם במזומן קשיח.”

“הלאומני לא זו בלבד שאינו מסתייג ממעשי זוועה שבוצעו בידי הצד שלו, אלא שיש לו יכולת יוצאת דופן אפילו לא לשמוע עליהם”

“מלחמה היא שלום. חירות היא עבדות. בורות היא כוח.”

“פחד מן ההמון הוא פחד אמונות טפלות. הוא מבוסס על הרעיון שיש איזה הבדל מסתורי, יסודי, בין עשירים לעניים, כאילו היו שני גזעים שונים, כמו כושים ולבנים. אבל במציאות אין הבדל כזה. ההמונים של העשירים ושל העניים נבדלים בהכנסותיהם ולא בשום דבר אחר, והמיליונר הממוצע הוא רק שוטף הכלים הממוצע לבוש בחליפה חדשה. החליפו מקומות, והופ, מי הוא הצדיק, מי הוא הגנב? כל מי שהתערבב בשוויון עם העניים יודע זאת היטב. אבל הצרה היא שאנשים אינטליגנטיים, מתורבתים, דווקא האנשים שאפשר היה לצפות מהם לדעות ליברליות, לעולם אינם מתערבבים עם העניים. שהרי מה יודעים רוב האנשים המשכילים על עוני?”

“מוקדם בחיי שמתי לב שאף אירוע אינו מדווח אי־פעם כראוי בעיתון.”

“התרבויות העתיקות טענו שהן נוסדו על אהבה או על צדק. שלנו נוסדה על שנאה. בעולמנו לא יהיו רגשות מלבד פחד, זעם, ניצחון והשפלה עצמית.”