ענווה

“שיא התחכום הוא ביכולתו של אדם להיות חכם מאוד מבלי להיראות חכם כלל”

“כי עם כל שיקום מהמחלה הנפשית חייבים להיות גם כבוד בריא, מסוים. יש נקודה מסוימת במצבים כאלה שבה רק שלוש אפשרויות נותרו: הראשונה היא התעלות שטנית, השנייה – דמעות, והשלישית – צחוק.”

“אם יש לך את ברכותיו של אברהם בחייך, אז צריך להיות לך גם הציות שלו, הענווה שלו והיכולת שלו להיכנע לאחרים”

“כל אמיתי חיבה מתחילה באש ומאכל ומשקה ובהכרה בגשם או קור. כל נשמה אנושית חייבת, במידה מסוימת, להביא לידי ביטוי את הענוה העצומה של האינקארנציה. כל אדם חייב לרדת בשר ולפגוש את האנושות.”

“אין דבר חדש תחת השמש מלבד זה של הבן. מרד האדם באלוהים תמיד נבע מכך שהוא העדיף ליפול בגאווה מאשר לעלות בענווה.”

“זה לא רק הדתיים, הרוחניים, החולמים על כוח, הרעים, הבורים, השחיתים, הנוצרים, המוסלמים, ההינדואים, הבודהיסטים, היהודים או האתאיסטים שמייצרים צבוע, אלא היותך בן‑אדם. כל אדם שחושב שהוא נקי מצביעות בעודו בוחר אחרים להאשים, אני בטוח שהאל יכול להראות לו כמה הוא בעצמו צבוע, אפילו מעבר להבנתו הארצית.”

“אנשים צריכים לעמוד על צדקתם, בדיוק כמו שעומדים על זכויותיהם.”

“יש בענווה של אהבה אמיתית משהו מחריד למדי במובנים מסוימים.”

“כדי להבין טוב יותר את אלוהים עלינו תחילה לנפץ את הרעיון שלנו על אלוהים — אולי אפילו יום אחר יום. אולי הוא גדול מכדי להישאר דחוס בתוך המוח האנושי. אולי הוא מפלח אותו לרווחה; זו הסיבה שהאינטלקטואליזם היומרני נכשל לעיתים קרובות כל כך בהבנת מושג האלוהים: הוא מקבל רק את מה שהוא יכול להסביר, ובתוך כך מוצא מקורות נעלים ממנו פוגעניים. מה שאנו יכולים לקבוע בביטחון הוא שהאמונה היא הפתח המאפשר לאלוהים, הכוח הבלתי צפוי והבלתי נראה הזה, לנוע פנימה והחוצה מן המוח בלי כל מכאובי הבלבול.”

“כאשר האדם בא אל נוכחותו של אלוהים, הוא ימצא, בין אם ירצה בכך ובין אם לאו, שכל אותם דברים שנדמה היה שהם עושים אותו שונה כל כך מן האנשים של זמנים אחרים, או אפילו מן האני הקודם שלו, נשרו ממנו. הוא חזר למקום שבו תמיד היה, שבו כל אדם תמיד נמצא.”

“חבל על הציפור שמוצאת מחסה ועומדת על העץ הגבוה בעל השורשים הרדודים כדי להתפאר במלודיות המתוקות שלה, כי היא תשיר קינה הרמונית ביום שבו תגיע הסערה העזה. אבל הציפורים שיבנו את קינן על העץ הגבוה, המושרש עמוק באדמה, יחייכו וישירו הללויה כאשר יראו את הסערה מתקרבת מרחוק”

“כל תחושת ההצלחה המנופחת נמחקת כשנמצאים בין בני משפחה. אין לחץ להיתפס כ״הגאון״, אלא דווקא הנחמה שבכך שתמיד אתה התלמיד.”

“כנרים נושאים את החותם על צווארם בגאווה כי הם מנגני ההרמוניה. עולי רגל, גם הם, נושאים את החותם על מצחם בגאווה כי הם מנצחי האחדות. ואוהבים? מדוע, הם נעשים ענווים מן החותם על לבם כי הם רק כלי הרפסודיה.”

“אני מאמין שאלוהים עצמו עוד יבוא יום אחד ויתווכח עם כל התנגדות שגברים יהירים יוכלו להעלות נגדו ויענה עליה; אני מאמין שהוא ישפיל אותנו ויבדר את עצמו. יודעי-כול, פסאודו-אינטלקטואלים, אתאיסטים לוחמניים, למען השם, או ליתר דיוק למען עצמם, מוטב שייזהרו מלהיצלות בתרופה של עצמם. אה! האשליות שלנו בניסיון להתווכח עם בורא יודע-כול.”

“נרקיסיסטים נמצאים בכל מקום בעידן הבשל הזה של אהבה עצמית, וזה מפליא אותי, כי נראה שכל כך הרבה בחיים אמור לטפח ענווה.”

“האם ניסיון להבין את היקום מעיד על חוסר ענווה? אני מאמין שהענווה היא התגובה היחידה הוגנת בפני היקום, אך לא ענווה שמניעה אותנו מלחקור את טבעו של היקום שאנו מתפעלים ממנו. אם נחקור את טבעו, יכול אהבה להינהג על ידי אמת ולא על בסיס חוסר ידע או העלמה עצמית. אם קיים אלוהים יצר, האם יועד לו או לה או לו או לכל סימן מתאים אחר, להעדיף אדם מטופש וטובע שמתפלל מבלי להבין דבר, או יועד להעדיף את חסידיו להעריץ את היקום האמיתי בכל מורכבותו? אני מציע שהמדע הוא, לפחות בחלקו, עבודה קדושה.”

“הייתי קובע כלל למחוק מהמטופל כל טעם אישי חזק שלא נחשב לחטא, אפילו אם זה משהו טריוויאלי כמו חיבה לקריקט של המחוז, אספנות בולים או שתיית קקאו. הדברים האלו, אני מודה, אין בהם מידה של מעלה; אבל יש בהם סוג של תמימות, ענווה ושכחת עצמי שאני לא סומך עליהם. האדם שמחבק באמת ובלא תנאי משהו בעולם, בשביל עצמו בלבד, בלי לדאוג למה אחרים אומרים, הוא בעצם מצויד נגד חלק מהתקפותינו העדינות ביותר. תמיד צריך לנסות לגרום למטופל לוותר על האנשים, האוכל או הספרים שהוא באמת אוהב לטובת "הטובים" ביותר, "האוכל הנכון", "הספרים החשובים".”

“לא עולה לך אפילו פרוטה לומר "אני מצטער", "אני לא אעשה זאת שוב"! אין בכך כדי לגרוע מיושרתך להעריך את המעט מאוד שקיבלת ממישהו, גם אם זה לא הרבה! ענווה אמיתית אומרת "מעט מספיק אם אלוהים נמצא בזה.”

“אף שלפעמים עליך להיות בעל אומץ שאי אפשר לעצור, הוא חייב לבוא עם ענווה מוגדרת היטב למען חיים בעלי תכלית! ענווה אינה רק טובה לחיינו; היא גם מצילה במידה רבה את חיינו, את יושרתנו ואת תכליתנו האמיתית! אל תחשוב רק שאתה בפסגת העולם רק משום שאתה עומד על הבניין הגבוה ביותר. כשהבניין קורס, ייתכן שתהיה במצב גרוע בהרבה מאלה שהולכים לצד הבניין ויכולים לברוח כשיראו אותו קורס!”

“בענווה גדולה, אנו מוצאים את כוחנו.”