ילדות

“חג מולד שמח, שמח, היכול להשיב אותנו אל אשליות ימי ילדותנו, להזכיר לזקן את תענוגות נעוריו, ולהעביר את הנוסע חזרה אל אחיו הבוערת ואל ביתו השקט!”

“אדם מתחיל את הילדות עם תודעה שהיא למעשה לוח חלק — טאבולה ראסה — לפני קבלת רשמים מן החוץ. חוויות ותפיסות של הילדות המוקדמת מתחילות את עיצובה של תודעת מודעות, את הצעדים התינוקיים בעיצוב אישיות, בפיתוח התנהגות חברתית ורגשית, וברכישת ידע מעשי וידע ספרותי. הילדות ממלאת תפקיד מכריע בעיצוב הגרסה הסופית שלנו של תפיסת העצמי.”

“ילדים, חיינו היו גונגים המכים; רעש והתרברבות; זעקות ייאוש; מכות בעורף בגנים.”

“ילדים פועלים על פי הדברים שאומרים להם. תהיי מיליםיך חנונים לשמיעתם של ילדים. תהיי מיליםיך מעוררות השראה ומתגברות עליהם לבצע את הפוטנציאל האמיתי שלהם.”

“לכו על כל הקופה. תמיד נסו לעשות יותר מדי. ותרו על רשתות ביטחון. קחו נשימה עמוקה לפני שאתם מתחילים לדבר. שאפו אל הכוכבים. המשיכו לחייך. היו עקשנים עד זוב דם. התווכחו עם העולם. ולעולם אל תשכחו שכתיבה היא הדבר הקרוב ביותר שיש לנו לאחוז באלף ואחד הדברים—ילדות, ודאויות, ערים, ספקות, חלומות, רגעים, ביטויים, הורים, אהבות—הממשיכים לחמוק, כמו חול, מבין אצבעותינו.”

“ימי בית־הספר שלי! ההחלקה הדוממת של קיומי — ההתקדמות הבלתי נראית והבלתי מורגשת של חיי — מן הילדות ועד הנעורים! הרשה לי לחשוב, בעוד אני מביט לאחור על אותו מים זורמים, שכעת הם אפיק יבש מכוסה עלים, אם ישנם סימנים כלשהם לאורך מסלולם, שבאמצעותם אוכל לזכור כיצד זרמו.”

“אנשים רבים שגודלו על ידי אימהות דומיננטיות, שנעדרו מהם או פגעו בהם רגשית בילדות, נוטים להתחבר לנשים אגרסיביות, אך בדרך זו מתעוררות בהם הרגשות הילדותיים של התמוטטות תחת הכובד. כאשר לא יכלו להרוס את "האמא" שלהם ולקבל אהבה, הם מגלים שהם יכולים לבצע אלימות אינטימית עם בן/בת הזוג, שמתגובה לפעולותיהם בניסיון לחבר את עצמה אליהם רגשית, תקווה שהאהבה הניתנת עכשיו תרפא את הפצעים של העבר. אם רק צד אחד בזוגיות משקיע מאמץ ליצור אהבה וליצור את המרחב של חיבור רגשי, הדגם הדומיננטי נשאר על כנו, והזוגיות הופכת רק למקום של מאבק כוח מתמיד.”

“ילדים הם הנשמות חסרות הפחד ביותר על פני האדמה”

“הביטוי ״בנים יהיו בנים״ משקף את הציפייה שילד זכר יהיה בלתי צפוי ולעיתים גם מטריד.”

“אם גדלו ילדים לפי ההודעות המוקדמות שלהם, לא היו לנו אלא גאונות בלבד”

“הילד הנצחי. — אנו חושבים שמשחק ואגדות שייכים לילדות: עד כמה קצר-ראותי הדבר! כאילו היינו רוצים בכל עת של החיים לחיות בלי משחק ובלי אגדות! אנו נותנים לדברים הללו שמות אחרים, כמובן, ומרגישים כלפיהם אחרת, אך דווקא זה הוא ההוכחה שהם אותם דברים — שהרי גם הילד רואה במשחק את עבודתו ובאגדות את האמת שלו. קוצר החיים צריך היה לשמור אותנו מפני חלוקה פדנטית של החיים לשלבים שונים — כאילו כל שלב מביא עמו משהו חדש — ומשורר צריך היה פעם אחת להציג אדם בן מאתיים: כלומר, מי שבאמת חי בלי משחק ובלי אגדות.”

“פעם היינו צעירים, עכשיו אנחנו מבוגרים.”

“המשחק הוא הצורה הגבוהה ביותר של מחקר”

“בכל נובמבר של ילדותי, ענינו פרגים אדומים והשתתפנו בטקסים פטריוטיים מאוד לזכרם של אלה ש״נתנו״ את חייהם. אבל על סמך איזו הבטחה ידענו שהמתנות הללו אכן ניתנו? רק הניצולים — החיים — יכלו להעיד על כך. כדי לדעת שאדם אכן הניח את חייו למען חבריו, או למען חבריו לנשק, היה צריך לשמוע זאת מפיו שלו, או לפחות לשמוע זאת מובטח מראש. וזה הציב קושי נוסף. חיילים אמיצים רבים, וכעת מתים, היו בכל זאת מגויסים בכפייה. מעשי השהידים הידועים — אלה שבאמת ביקשו מרצונם את המוות ושמחו בו — היו טייסי הקמיקזה, שהעלו את עצמם באש כדי לפייס קיסר ״אלוהי״ שנראה (כפי שאורוול ניסח זאת פעם) כמו קוף על מקל. קודמיהם הנוצרים עמדו בעינויים ובמוות (וגם הסבו אותם) כדי לכונן תיאוקרטיה. מקביליהם המודרניים יהיו רוצחי ההתאבדות, שלרוב יש להם אותה מטרה בראש. לגבי אנשים שיוצאים לדרך כדי לאבד את חייהם, אם כן, נדמה שיש תלוי באוויר ניחוח של פנאטיות: תחושת חשיבות עצמית עצומה המתמזגת באופן לא מושך עם נטייה מזוכיסטית להתכחשות עצמית. לא בריא. חייך?”

“מערכות יחסים משפחתיות מעוררות פצעי ילדות, ופצעים אלה גוברים לעיתים קרובות על החשיבה הרציונלית שלנו. איננו יכולים להתעלות "באופן רציונלי" מעל סוג הכאב הראשוני שמערכות יחסים כאלה עלולות לעורר.”

“בזמן שאני משלטת בקולוניה ואתה כותב פילוסופיה פוליטית, הם לא יודעים שבאפלה של הלילה נכנסים בחשאי לחדר של השני ושוחקים שחמט או קרב על הכריות.”

“אבות הם אירוניים, הם רוצים דמוקרטיה במדינתם אבל דיקטטורה בביתם.”

“בילדותי נהגתי לתהות מדוע השווקים ביישוב שלי היו כולם ממוקמים סמוך לכבישים הראשיים. גדלתי קצת כדי לקבל את התשובה: שאנשים בעלי חשיבה עסקית יוכלו להיפגש שם בקלות! החלום שלך חייב להיות ממוקם במקום שבו הם יוכלו לפגוש אנשים!”

“מפני שילד עתיד לגדול, החברה נחושה לטפח את מוחו של הילד כדי שיבשיל לכדי סוג מסוים מאוד של אדם אחראי. ילדים מפיקים הנאה רבה מדברים קטנים שאין להם תכלית מעשית בעולמם החולמני, שבו הם יכולים להיות פרועים כהרוח. בכל שנה חלק מן הילד מת, שעה שהוא נושא בעול של אחריות של מבוגרים.”

“יש לדעת כי אין דבר גבוה יותר, חזק יותר, בריא יותר וטוב יותר לחיים בעתיד מאשר זיכרון טוב, במיוחד זיכרון ילדות או בית. רבים מדברים אליך הרבה על חינוךך, אך זיכרון טוב, קדוש, שמור מילדות, עשוי להיות החינוך הטוב ביותר.”