“הילד הנצחי. — אנו חושבים שמשחק ואגדות שייכים לילדות: עד כמה קצר-ראותי הדבר! כאילו היינו רוצים בכל עת של החיים לחיות בלי משחק ובלי אגדות! אנו נותנים לדברים הללו שמות אחרים, כמובן, ומרגישים כלפיהם אחרת, אך דווקא זה הוא ההוכחה שהם אותם דברים — שהרי גם הילד רואה במשחק את עבודתו ובאגדות את האמת שלו. קוצר החיים צריך היה לשמור אותנו מפני חלוקה פדנטית של החיים לשלבים שונים — כאילו כל שלב מביא עמו משהו חדש — ומשורר צריך היה פעם אחת להציג אדם בן מאתיים: כלומר, מי שבאמת חי בלי משחק ובלי אגדות.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←