“אהבת עצמך אינה רק בשבחי הישגיך או בהנחת יד על כישוריך. אלה דברים נעימים, כן. אך כך לא מכירים שאחרים אוהבים אותך. מכירים שאחרים אוהבים אותך כאשר רואים אותך על הקרקע, בבכי ובחולשה, כאשר מרגישים שאין לנו כלום להציע לעולם – והם חייכים, מגיעים אלינו, ואוהבים אותנו בכל זאת. אהבת עצמך היא מה שעושים כשנכשלים, כשלא יודעים, כשטועים, כששוכחים, כשאבד הכל. אהבת עצמך היא מה שעושים כשלא יכולים להסכים עם מה שעשינו. אהבת עצמך היא מה שעושים כשלא בטוחים אם זה יתקן. אהבת עצמך היא מה שעושים בשעה שבה לא יכולים לאהוב את עצמכם. אהבה אמיתית היא כאשר מגיעים בלי סיבה טובה כלל, רק כדי לאהוב.”