“אהבת עצמי אינה תהליך של התעלמות ממה שיש, או של התמקדות פחות בחסרונות או של כפיית עצמכם להסתכל מעבר לחלקים שאתם רואים בהם כבלתי יפים או בלתי רצויים. אהבת עצמי היא תהליך של הרחבת המודעות, של ראיית החסרונות והאי-שלמיות לצד הפוטנציאל הנפלא של היקום הזורם בתוככם, לצד האמת הנצחית של החיים הזורמת בעורקים שלכם בכל רגע, לצד הזיקוקים של יצירתיות והזדמנויות הנוכחים בכל רגע של קיומכם. כך, החסרונות נשארים, אך רק כמאפיינים אהובים, כמו מנעול רע בדלת הקוטג' בפרדס, כמו מספר תולעים על גבי רוזה יפה, כמו ענן בשקיעה. כך, מה שהיה פעם בלתי רצוי הופך למהותי, זכור, מושבע.”