טרי פרצ'ט

“האלים מעדיפים משחקים פשוטים ואכזריים, שבהם אינך משיג התעלות אלא הולך ישר אל האבדון; מפתח להבנת כל דת הוא שהרעיון של אל לגבי בידור הוא סולמות ונחשים עם שלבים משוחים בשמן”

“נכון שלמילים יש כוח, ואחד הדברים שהן מסוגלות לעשות הוא לצאת מפיו של מישהו לפני שלדובר יש הזדמנות לעצור אותן.”

“הגמדים יכולים להפוך עופרת לזהב... זה הגיע לאוזניים המחודדות של הגמדים.-אפשר?-לעזאזל אם אני יודע. אני לא יכול.-כן, אבל אם היית יכול, לא היית אומר. אני לא הייתי אומר, אם הייתי יכול.-אתה יכול?-לא!-אה-הה!”

“הרוע מתחיל כשאתה מתחיל להתייחס לאנשים כאל דברים”

“כבני אדם, המצאנו הרבה סוגים שימושיים של שקר. נוסף על שקרים-לילדים ('כמה שהם יכולים להבין') יש שקרים-לבוסים ('כמה שהם צריכים לדעת') שקרים-לחולים ('הם לא ידאגו ממה שהם לא יודעים') ו, מכל מיני סיבות, שקרים-לעצמנו. שקרים-לילדים הם פשוט סוג נפוץ והכרחי של שקר. אוניברסיטאות מכירות היטב בוגרי בית ספר מבריקים ובעלי כישורים, שמגיעים ואז נכנסים להלם כשהם מגלים שהביולוגיה או הפיזיקה אינן בדיוק מה שלימדו אותם עד כה. 'כן, אבל הייתם צריכים להבין את זה,' אומרים להם, 'כדי שעכשיו נוכל להסביר לכם למה זה לא בדיוק נכון.' המורים בטרי-דיסק יודעים זאת, ומשתמשים בזה כדי להדגים מדוע האוניברסיטאות הן באמת מחסני ידע: תלמידים מגיעים מבית הספר בטוחים שהם יודעים כמעט הכול, וכעבור שנים הם עוזבים כשהם משוכנעים שהם כמעט לא יודעים דבר. לאן נעלם הידע בינתיים? אל האוניברסיטה, כמובן, שם מייבשים אותו בקפידה ומאחסנים אותו.”

“אתם רוצים פנטזיה? הנה אחת... יש מין כזה שחי על כוכב לכת כמה מיילים מעל סלע מותך וכמה מיילים מתחת לריק שהיה שואב מהם את האוויר ישר החוצה. הם חיים בתקופה גאולוגית קצרה בין עידני קרח, כשאסטרואידים ענקיים הפסיקו זמנית להתנגש בפני השטח. ככל שהם יכולים להבין, אין בשום מקום אחר ביקום שבו הם יוכלו להישאר בחיים עשר שניות. ומה הם קוראים לפרוסת המרחב והזמן השברירית שלהם? הם קוראים לה החיים האמיתיים.”

“היא אמרה לי שאם קסם נותן לאנשים מה שהם רוצים, אז אי‑שימוש בקסם יכול לתת להם מה שהם צריכים.”

“אין טעם להאמין בדברים שקיימים.”

“לבעלי החיים הם היו פשוט מזג האוויר, פשוט חלק מהכול. אבל בני האדם קמו ונתנו להם שמות, בדיוק כפי שאנשים מילאו את השמים זרועי הכוכבים בגיבורים ובמפלצות, משום שזה הפך אותם לסיפורים. ובני האדם אהבו סיפורים, משום שברגע שהפכת דברים לסיפורים, יכולת לשנות את הסיפורים.”

“אני לא אמונותית. אני מכשפה. מכשפות אינן אמונותיות. אנחנו מה שאנשים אמונותיים ממנו.”

“אם אינך יודע מאין באת, אז אינך יודע היכן אתה, ואם אינך יודע היכן אתה, אז אינך יודע לאן אתה הולך. ואם אינך יודע לאן אתה הולך, סביר להניח שאתה הולך בכיוון הלא נכון.”

“אנק-מורפורק היא עיר חסרת אלוהים—״חשבתי שיש בה יותר משלוש מאות מקומות פולחן?״ אמר מלאדיקט. ״עיר״, הוא התאושש.”

“נראה שאין לך שום מיומנות או כישרון מועילים כלל וכלל, אמר. חשבת אולי ללכת להוראה?”

“לטיציה! איזה שם. באמצע הדרך בין סלט להתעטשות.”

“...סבתא וות'רווקס, שהלכה מדי לילה בלי פחד ביערות ההרים רדופי השודדים כל חייה, מתוך הידיעה הברורה שהחושך לא החזיק דבר נורא יותר ממנה...”

“התעצבנתי למדי אחרי רעידת האדמה בהאיטי. תינוק חולץ מן ההריסות ואנשים אמרו שזה היה נס. זה היה יכול להיות נס אילו אלוהים היה עוצר את רעידת האדמה. נפלא יותר היה שחבורה של קופים שהתפתחו התאגדה כדי להציל את חייו של ילד שלא היה שלהם.”

“הוא ידע מניסיון שרעיונות אמיתיים וברורים מאליהם, כגון החוכמה וההבחנה הבלתי ניתנות לתיאור של האל הגדול אום, נראו כה מעורפלים בעיני אנשים רבים, עד שבאמת היה צריך להרוג אותם לפני שיראו את טעות דרכם...”

“בני דור הבייבי בום מזדקנים, ויישארו זקנים זמן רב יותר. והם ייכנסו היישר לטווח האש של הדמנציה. איך תתמודד חברה? במיוחד חברה שאינה יכולה להישען בקלות כזו על אותם יחסי משפחה יציבים שבאופן מסורתי סיפקו את עמוד השדרה של הטיפול?”

“כן, אדוני, אבל הספרן אוהב בננות, אדוני. "פרי מזין מאוד, מר סטיבנס." "כן, אדוני. אף על פי, למרבה האירוניה, זה בעצם לא פרי, אדוני." "באמת?" "כן, אדוני. מבחינה בוטנית, זה סוג של דג, אדוני. לפי התיאוריה שלי הוא קשור מבחינה קלדיסטית לדג-המקטרת הקרולי, אדוני, שכמובן גם הוא צהוב ומסתובב בלהקות או בלהקות דגים." "וחי בעצים?" "ובכן, בדרך כלל לא, אדוני. הבננה כמובן מנצלת נישה חדשה." "אלוהים אדירים, באמת? זה דבר משונה, אבל אף פעם לא ממש אהבתי בננות ותמיד הייתי קצת חשדן גם כלפי דגים. זה מסביר את זה.”

“ועכשיו אני דורש שתעשה את מה שהבור עלול לחשוב שהוא הדבר הקל יותר. עליך להימנע מלמות בקרב. נקמה איננה תיקון. נקמה היא גלגל, והוא מסתובב לאחור. המתים אינם אדוניך.”