“כבני אדם, המצאנו הרבה סוגים שימושיים של שקר. נוסף על שקרים-לילדים ('כמה שהם יכולים להבין') יש שקרים-לבוסים ('כמה שהם צריכים לדעת') שקרים-לחולים ('הם לא ידאגו ממה שהם לא יודעים') ו, מכל מיני סיבות, שקרים-לעצמנו. שקרים-לילדים הם פשוט סוג נפוץ והכרחי של שקר. אוניברסיטאות מכירות היטב בוגרי בית ספר מבריקים ובעלי כישורים, שמגיעים ואז נכנסים להלם כשהם מגלים שהביולוגיה או הפיזיקה אינן בדיוק מה שלימדו אותם עד כה. 'כן, אבל הייתם צריכים להבין את זה,' אומרים להם, 'כדי שעכשיו נוכל להסביר לכם למה זה לא בדיוק נכון.' המורים בטרי-דיסק יודעים זאת, ומשתמשים בזה כדי להדגים מדוע האוניברסיטאות הן באמת מחסני ידע: תלמידים מגיעים מבית הספר בטוחים שהם יודעים כמעט הכול, וכעבור שנים הם עוזבים כשהם משוכנעים שהם כמעט לא יודעים דבר. לאן נעלם הידע בינתיים? אל האוניברסיטה, כמובן, שם מייבשים אותו בקפידה ומאחסנים אותו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←