“הכתבה אמרה שהם גבוהים שני רגליים, ירוקים, וצורתו דומה לידיים של חובש צנצנות. הקפיצות שלהם היו על הקרקע, והמחטים שלהם, שהן מאוד גמישות, היו בדרך כלל מופנות לשמיים. בראש כל מחט הייתה יד קטנה עם עין ירוקה בידיה. היצורים היו ידידותיים, ויכלו לראות בארבע ממדים. הם חויבו את בני האדם על כך שהם יכולים לראות רק בשלושה. להם היו דברים רבים יפים ללמד את בני האדם, במיוחד על הזמן. בילי הבטיח לספר על חלק מהדברים היפים האלה בכתבתו הבאה. בילי עבד על הכתב השני שלו כשהכתב הראשון פורסם. הכתב השני החל כך: הדבר החשוב ביותר שאני למד בטרלפמאדור הוא שמתי אדם הוא רק נראה מת. הוא עדיין חי מאוד בעבר, ולכן זה מאוד טיפש שבני אדם בוכים באבלתו. כל רגע, עבר, הווה ועתיד, קיימים תמיד, יקיים תמיד. הטרלפמאדוריאנים יכולים”
קורט ווננגוט ג'וניור