“קטע מהספר: "מה עם המשפחה שלך, אבו הווא? אתה יתום?” שאלה הילדה הקטנה בתמימות רבה את הספינקס. “אבי ואביך הם אחד ויחיד. עם זאת, יש לי אח שעמד כמראה שלי לאורך הזמן באופק שמנגד. אני הוא זה שפונה מזרחה, אך הוא זה שפונה מערבה. אני המתעד של אתמול, והוא מחזיק ברשומות של המחר. אני החיובי, והוא השלילי שלי. אני נושא את עינו הימנית של השמש, והוא נושא את עינה השמאלית של הירח. הוא משגיח על העולם התחתון, ואני משגיח על העולם שמעל. יחד איחדנו את השמיים והארץ, ופיצלנו את האש והמים.” סהאם עמדה על קצות אצבעותיה כדי להציץ מעבר לכתפו של הספינקס ולחפש סימן לאחיו. “איפה הוא?” שאלה, עיניה עדיין מחפשות את האופק הפתוח. “הוא עדיין לא נחשף, אך בעוד אני ניצב מעל חולות הזמן, הוא עדיין ישן מתחת. לפני ירידתו של אדם, שנינו עמדנו כשומרים נאמנים של שני אולמות האמת.” הילדה שאלה בתדהמה, “מעולם לא שמעתי על האולמות האלה, אבו הווא. איפה הם?” “בקצה כל אחד מזנבותינו יש מעבר שיגלה לך את סודות הזמן. אולם אחד משקף אלף אמיתות, והאולם האחר משקף את כל שאינו אמת. אחד ידבר אל לבך, והאחר ידבר אל שכלך. לכן עליך להשתמש גם בלבך וגם בשכלך כדי להבין איזו מהן אמיתית, ואיזו היא אשליה מעוותת שנוצרה כדי להטעות את אלה שהזניחו את מצפונם. שני המעברים מחברים אותך אל אולם הרשומות הגדול.” “מהו אולם הרשומות?” “הפירמידה הגדולה, ילדה שלי. צורתה רב־ממדית כשם שתכליתה רב־ממדית. כל שכבה וכל לבנה מסמנות את בואו של נביא, את עלייתו של הרוע, או עוד מחזור של האדם. היא מכילה את כל ההיסטוריה ואת כל העתיד של האנושות. וכפי שהוא למעלה, כך הוא למטה. מעל פני הקרקע, היא משמשת כמקור האנרגיה החזק ביותר להרמוניה ולהנעת העולם! צורתה של הפירמידה מעל פני הקרקע היא גם אותה דמות המשתקפת מתחתיה. מתחת לאדמה, היא משמשת כבור וכניקוז רבי עוצמה. זו באמת הסיבה שמצרים נקראת ארץ שתי הארצות. קיים מתחת לרמה עולם עצום משל עצמו, עולם בתוך עולמות. כמויות גדולות של זהב, נחושת וכספית אוחסנו כאן בעבר, ובהן גם סודות הזמן, השם המאה של מי שהוא הכול, ומתנה מן האמת שעדיין ממתינה להתגלות. היא ישנה עם הזמן בפירמידה הגדולה, חבויה בפיר עמוק המוביל אל הכוכבים.” דיאלוג מתוך 'הילדה הקטנה והספינקס' מאת סוזי קאסם, Rise Up and Salute the Sun (Dar-El Shams, 2010)”