מרגרט אטווד

“מה שאינך יודע לא יפגע בך. פתגם מפוקפק: לפעמים מה שאינך יודע יכול לפגוע בך מאוד.”

“אלה הסיפורים שאני מכירה. עצובים. בכל מקרה, אם לוקחים את זה עד למסקנה ההגיונית שלה, כל סיפור הוא עצוב, כי בסוף כולם מתים.”

“הזמן אינו קו אלא ממד, כמו ממדי המרחב. אם אפשר לכופף את המרחב אפשר לכופף גם את הזמן, ואם היית יודע מספיק ויכול לנוע מהר יותר מן האור היית יכול לנסוע לאחור בזמן ולהתקיים בשני מקומות בעת ובעונה אחת.”

“מלחמה היא מה שקורה כששפה נכשלת.”

“הבראשית של שיר עבורי היא בדרך כלל צבר של מילים. המטפורה הטובה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה היא מדעית: לטבול חוט בתמיסה רוויה-על כדי לעודד היווצרות גבישים. אני לא חושבת שאני פותרת בעיות בשירה שלי; אני חושבת שאני חושפת את הבעיות.”

“לא הלכתי לבית הספר במשך שנה שלמה עד שהייתי בת 12. בקיץ הייתי ילדת פרא ביער, בלי נעליים, ובסתיו חזרתי לעיר, לחנויות נעליים ולבית הספר.”

“הטבע הוא לגני חיות כפי שאלוהים הוא לכנסיות.”

“אני במיוחד אוהבת את טוויטר, כי הוא קצר ויכול להיות מאוד מצחיק ואינפורמטיבי. זה קצת כמו שיש לך תוכנית רדיו משלך.”

“האם אפשר להאשים אותי בכך שאני רוצה גוף ממשי, שאוכל להניח סביבו את זרועותיי? בלעדיו גם אני חסרת גוף. אני יכולה להאזין לפעימות לבי שלי כנגד קפיצי המיטה... אבל יש בזה משהו מת, משהו נטוש.”

“גדלתי ביערות הצפוניים של קנדה. היה צריך לדעת כמה דברים מסוימים על הישרדות. קורסים להישרדות בטבע לא היו מאוד ממוסדים כשאני גדלתי, אבל לימדו אותי כמה דברים מסוימים על מה לעשות אם אאבד את דרכי ביער.”

“הדור שלנו במערב היה בר-מזל: היו לנו שערים מוכנים. היו לנו ספרים, נייר, מורים, בתי ספר וספריות. אבל לרבים בעולם חסרים המותרות האלה. איך אפשר להתאמן בלי במות ניסיון כאלה?”

“הכול בסדר?" הוא אמר שוב. לא אהבתי אותו, הייתי רחוקה ממנו, זה היה כאילו אני רואה אותו דרך חלון מרוח או נייר מבריק; הוא לא השתייך לכאן. אבל הוא התקיים, הוא ראוי היה להיות חי. רציתי שאוכל לומר לו איך להשתנות כדי שיוכל להגיע לשם, למקום שבו הייתי. "כן," אמרתי. נגעתי בו בזרועי בידי. ידי נגעה בזרועו. יד נוגעת בזרוע. השפה מחלקת אותנו לשברים, רציתי להיות שלמה.”

“במדבר אין שום שלט שאומר: "לא תאכל אבנים.”

“לעולם לא תצליחו להרוג את אמנות הסיפור, כי היא טבועה בתוכנית האנושית. אנחנו באים איתה.”

“החושך באמת שם בחוץ. זה לא משהו שנמצא רק בראש שלי. הוא נמצא בעבודה שלי כי הוא נמצא בעולם.”

“גלן נהג לומר שהסיבה שאי אפשר באמת לדמיין את עצמך מת היא שברגע שאתה אומר, ״אהיה מת,״ כבר אמרת את המילה אני, ולכן אתה עדיין חי בתוך המשפט. וכך אנשים קיבלו את הרעיון של אלמוות הנפש — זה היה תוצאה של הדקדוק.”

“זה פסיכי. זה הגיל. זה כימי.”

“כסף אינו הדבר היחיד שחייב לזרום ולהסתובב כדי שיהיה לו ערך טוב: גם טובות ומתנות חייבות לזרום ולהסתובב... כדי שכל מערכת חברתית תישאר באיזון.”

“אסור לך לעשות את זה, אמרה לורה. את עלולה להצית את עצמך.”

“אפשר לבחון את כל המאה ה-19 מנקודת המבט של מי שהיה מגיע לתקרת האשראי שלו. אמה בובארי הייתה מגיעה בטוח. בלי ספק. מר סקרוג' לא. הוא היה גוזר את הכרטיס שלו.”