“הכול בסדר?" הוא אמר שוב. לא אהבתי אותו, הייתי רחוקה ממנו, זה היה כאילו אני רואה אותו דרך חלון מרוח או נייר מבריק; הוא לא השתייך לכאן. אבל הוא התקיים, הוא ראוי היה להיות חי. רציתי שאוכל לומר לו איך להשתנות כדי שיוכל להגיע לשם, למקום שבו הייתי. "כן," אמרתי. נגעתי בו בזרועי בידי. ידי נגעה בזרועו. יד נוגעת בזרוע. השפה מחלקת אותנו לשברים, רציתי להיות שלמה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←