קילרוי ג' אולדסטאר

“עניינים מעשיים מעסיקים את המוח האנושי לאורך כל היום. בלילה, התודעה יוצאת להפסקה ראויה כדי לשקול את הבלתי אפשרי ואת האבסורדי. במרחץ הדמים של התגוששויות השינה הליליות שלנו, המשקאות הליקריים הצבעוניים של האמיתי, האפשרי, הפנטזיה והאמונות המיתיות מתערבבים זה בזה. עיניות של המובן מאליו והדמיוני נטמעות, וריאליזם חדש מתהווה מתוך תפיסתנו המזוקקת של האמיתי, הנגזר מן הממלכה הפנומנלית של המציאות החושית ומעולם האידיאות הפילוסופי הכלול בממלכה הנואומנלית. החזון הפסיכוביולוגי הנובע מכך מטביע אותנו בהתקפים של השראה משכרת וגירוי אמנותי, ומשאיר אותנו חלושי עצמות ומוחלשים לאחר שאנו נושאים הנגאובר מבעית של ספק מתמיד, מהול בערפול ובחוסר ביטחון.”

“לכולנו יש הכרה מודעת באני הייחודי שלנו, אבל כל אחד מאיתנו הוא הרבה מעבר לתוצר של המחשבות המודעות שלו בלבד. גם התכתיבים של תת-המודע משפיעים על ההתנהגות שלנו. תת-המודע מעבד בעיות שקשות מדי לפתרון במחשבה מודעת, ולעיתים קרובות הוא מנחה אותנו לפעול בדרכים שמוח רציונלי ומודע היה נמנע מהן לחלוטין. כמו שני צדדים של אותו מטבע, גם המודע וגם תת-המודע תורמים לתהליכי החשיבה שלנו. מחשבות משולבות מובילות למעשים, מעשים שחוזרים על עצמם הופכים לדפוסי התנהגות, ודפוסי התנהגות מושרשים מעצבים בסופו של דבר את תחושת הזהות שלנו.”

“קיים קשר קלוע בין כל אדם לבין אבותיו, לא רק באמצעות רשומות גנאלוגיות, אלא באותו אופן שבו נשמתו של ילד, שממנה צמחנו, מתחקה אחר קשר ישיר אל נשמתו הבשלה של המבוגר.”

“רגעי החיים היקרים ביותר אינם כולם רועשים או סוערים. לשתיקה ולדממה יש מעלות משלהן.”

“היתרון העיקרי של כתיבה נרטיבית הוא שהיא מסייעת לנו להכניס את חוויות חיינו לתבנית של סיפור. פעולת הבדיקה הקפדנית כופה עלינו לבחור ולארגן את עברנו. הסיפור מספק מסגרת מסבירה. בני אדם טוענים לעיתים קרובות שהם מבינים אירועים כאשר הם מצליחים לנסח סיפור או נרטיב קוהרנטי המסביר אילו גורמים גרמו להתרחשותו של מקרה מסוים. סיפורים מסייעים למוח האנושי לזכור ולקבל החלטות על סמך סיפורים אינפורמטיביים. כתיבה נרטיבית גם מעוררת תקופות של התבוננות מעמיקה, המובילות לכתיבה נוספת שהיא מהורהרת. פעולות מהורהרות מחייבות אותנו לעקוב אחר התודעה הפועלת, המנסחת דין וחשבון על חולשותינו ועל חוזקותינו, על איוולתנו ועל חכמתנו.”

“העבודה שאדם עושה כדי להרוויח הכנסה ראויה מעצבת את דפוסי החשיבה שלו, מחזקת את תחושת הערך העצמי שלו, ומשפיעה על האופן שבו הוא מסתגל למכשולים צפויים ובלתי צפויים.”

“איש אינו יכול לטעון שהוא בוגר עד שיחווה את ההשלכות ההזייתיות של להיות מאוהב, ויבצע הערכה אישית דחופה ובחינה מעמיקה של הנפש, הנדרשות לאחר חוויית המרירות של ההפסד במשחק האהבה.”

“כל המנהיגים הרוחניים הנערצים, המנהיגים הפוליטיים והדיפלומטים, קברניטי התעשייה, האינטלקטואלים והגנרלים המנצחים מפגינים ענווה אמיתית המעצימה אותם לפעול ביושרה ובאומץ תחת הנסיבות המטרידות ביותר.”

“סופרים מוכשרים חרטו את הסיפור המתאר את תלאותיהן של נשמות שבורות פעמים רבות. המשוררים סיפרו מספר זהה של פעמים את דמעותיהן הזוהרות של צחוק אנושי ושל צער בוכה. כל אחד מבין מרירות ושמחה. לעומת זאת, ההיבטים המעוררים ביותר של בני האדם, ההבהרה המבלבלת של טבעם המעורפל, הם כמעט בלתי ניתנים להגדרה ולכן אי אפשר לבטאם במילים. עדויות כתובות לאהבה, לאמת, ליופי ולהערצת הטבע הן מטבען חלשות, משום שהמילים כושלות להעביר את מה שאדם חווה בתוך החללים המרכיבים את שדהו הכימי.”

“אנו כותבים, עורכים וכותבים מחדש את סיפור חיינו שלנו, תוך שימוש במילים תיאוריות, במטפורות ובסמלים. חיינו מלאים בסמלים, כולל אלה שמספקים הטבע והדת, הנוגעים בהיבטים המיסטיים והרוחניים של החיים. סמלים מעוררים תקווה מתמשכת באמצעות ניסוח ציפיות אידיאליסטיות.”

“היופי הגדול של החיים הוא המסתורין שבהם, חוסר היכולת לדעת לאיזה מסלול יפנו חיינו, ולעמול בחריצות כדי להתמיר את עצמנו לצורתנו הסופית על סמך חיים של גילוי מתמיד ומאמץ יזמי. קבלת הבלתי נודע והבלתי ניתן לידיעה מבטלת חרטה.”

“לדבר אל עצמך הוא אמצעי מוכר ללמידה; למעשה, דיבור עצמי עשוי להיות מושג הזרע שמאחורי התודעה האנושית. שיחה פרטית שאנו מקיימים עם עצמנו עשויה לייצג את האמצעי הבכיר לעורר את הדובר לחשוב (צורה של גירוי עצמי קוגניטיבי), לשנות התנהגות, ואולי אף לתקן את הארכיטקטורה התפקודית של המוח האנושי הגמיש. כתיבת השיחות הפרטיות שלנו עם עצמנו מאפשרת לאדם “לראות” את מה שהוא חושב, תהליך המזמין הרהור, שיח מתמשך ומעמיק עם העצמי, ועידון דפוסי החשיבה והאמונות שלנו. שיחות פנימיות בלחש עם העצמי הפרטי שלנו מספקות כמה יתרונות, אך רוב האנשים מתקשים לשמר דיבור עצמי לאורך זמן ממושך. דיאלוג פנימי חייב להתחרות בהסחות דעת חיצוניות. הכתיבה מאפשרת לאדם לחדש דיאלוג אישי מהמקום שבו הפסיק לפני שהופרע בידי גירויים מבחוץ. חיבור כתוב גם מספק תיעוד קבוע שאדם יכול לבחון, לתקן, להשלים, לעדכן או לדחות.”

“מין ואהבה מייצגים אחת מן האבסורדיות הרבות והסתירות חסרות התקווה המסמנות את הטבע האנושי. אדם שמחפש רק מין ונמנע מאהבה יחיה קיום עקר. מין ללא אהבה הוא הפגנה גסה של יכולת רבייתית פיזית. מין אינו פעילות חסרת ערך או טיפשית כאשר הוא מהווה חוליה במערכת יחסים אוהבת וחומלת. ייתכן שמין ואהבה אינם מניעים את העולם, אך כשהם מתאחדים הם הופכים אותו למקום טוב יותר לחיות בו.”

“התבוננות עצמית מאפשרת לכל אדם לשנות את מסלול העלילה האישית שלו באמצעות סקירה של רצף של אירועים אפיזודיים וקבלת שיפוטי ערך לגבי העבר. האופן שבו אנו תופסים את ההיסטוריה שלנו צובע את ההווה, מעשינו של היום כותבים את התוצאה העתידית של בני אדם יחידים, והתוצאה של אנשים רבים המקבלים החלטות מודעות תוך שימוש בתהליכים הקוגניטיביים שלהם, כולל היכולת לזכור ולשתף זיכרונות, משפיעה על כיוון ההתפתחות האנושית ועל התקדמות החברה.”

“ישנם זמנים בחיים שבהם אנו מייחסים לאנשים אחרים תכונות או מאפיינים שאינם מדויקים, או שאיננו מצליחים להכיר בהיבטים אחרים של הווייתם, משום שאנו מושקעים רגשית בכך שאותו אדם ימלא תפקיד מסוים בחיינו. כאשר אנו טוענים שהאדם האחר השתנה, אין זה כל כך שהוא שינה את מהותו הבסיסית, אלא שכעת עלינו להודות בפני עצמנו שהתפיסה המקורית שלנו לגביו הייתה לא מדויקת.”

“ללא מאמץ מחושב ושינוי מכוון, חיי האדם אינם משתפרים. המפתח לחיים בעלי משמעות הוא לקבל את המציאות. אין משמעות טבועה בחיים, כשם שאין משמעות נסתרת מאחורי המוות. החיים מוגבלים והמוות הוא פשוט סיום. המשמעות היחידה לחיים היא מה שכל אדם מקדיש את חייו בלהט להשגתו.”

“עלינו לחיות חיים אותנטיים כדי לגלות אושר אישי ומימוש עצמי. ההבנה שאדם חי בשקר היא הצעד הראשון למימוש מה שאפשרי. לא משנה עד כמה מבעיתה טענה כזו, עלינו להעז להיות עצמי מקורי.”

“הספרות מספקת לאדם מסגרת מושגית לזיהוי האתגרים החוזרים ונשנים של בני אדם בחיים. קריאת ספרות טובה מעמיקה את הבנתו של אדם את הדרכים המשתנות שבהן מישהו עשוי להגיב לנסיבות בעולמו, ובכך מוסיפה לעומק האינטלקטואלי והרוחני הפוטנציאלי שלו עצמו ומרחיבה את הבנתו את הניואנסים של התנהגותו האישית שלו.”

“שינוי האופי דורש השתתפות פעילה בהתנסויות חדשות ומאתגרות, אך בלי התבוננות במפגשים שלנו בחיים ובלי שינוי מכוון בפילוסופיית היסוד שלנו, התנסויות חדשות לבדן לא יביאו לשינויים באישיות הליבה. מחשבותינו נעשות להרגלינו, והרגלינו חושפים את אופיינו. רק באמצעות חשיבה ופעולה שונות יוכל אדם להשיג את איכות האופי שהוא מבקש.”

“לחיות לעומק דורש יותר מאשר ויוויסקציה סטטית של תולדותיו של אדם וסקר קר של העולם. לחיות חיים בעלי משמעות כרוך בהיטמעות בזרם המתמשך של החיים באמצעות חשיבה נלהבת, התבוננות ופעולה מכוונת.”