“אנחנו, אלה שנשאו את החותם, היו יכולים להיחשב בעיני שאר העולם כמוזרים, ואף כמנוונים ומסוכנים. אנחנו התעוררנו, או התעוררנו, ונאבקנו במצב של התעוררות מוחלטת, בעוד שאצל האחרים, מטרתם וחיפושם אחר שמחה כללו את הקישור הדוק יותר ויותר של דעותיהם, אידיאלים וחובותיהם, חייהם ושמחתם, עם אלה של הציבור. גם הם נאבקו, גם הם הציגו סימני כוח וגדולה. אך בעינינו, בעוד שאנחנו, אלה שנשאו את החותם, ייצגו את החלטתה של הטבע ליצור משהו חדש, אישי וקדמי, האחרים חייו בחלטה לשמור על המצב הקיים. עבורם, האנושות – אותה אהבו כמו שאנחנו אהבו אותה – הייתה גוף מוגמר שיש לשמור עליו ולהגן עליו. עבורנו, האנושות הייתה עתיד רחוק אליו כל אחד ממנו מסע, אשר צורתו לא ידועה, חוקיה לא נכתבו אף פעם.”