“כשאתה הולך בדרך בבאלי וחולף על פני זר, השאלה הראשונה שהוא או היא ישאלו אותך היא, "לאן אתה הולך?" השאלה השנייה היא, "מאין אתה בא?" בעיני מערבי, זו יכולה להיראות כמו שאלה פולשנית למדי מפי זר גמור, אבל הם פשוט מנסים להתמצא בך, מנסים לשבץ אותך בתוך הרשת לצורכי ביטחון ונוחות. אם תגיד להם שאתה לא יודע לאן אתה הולך, או שאתה פשוט משוטט לך באקראי, ייתכן שתעורר מעט מצוקה בלבו של ידידך הבאלינזי החדש. עדיף הרבה יותר לבחור איזשהו כיוון מסוים — כל מקום שהוא — רק כדי שכולם ירגישו טוב יותר. השאלה השלישית שבאלינזי כמעט בוודאות ישאל אותך היא, "האם אתה נשוי?" שוב, זו שאלה של מיקום והתמצאות. חשוב להם לדעת זאת, כדי לוודא שהכול מסודר בחייך. הם באמת רוצים שתאמר כן. זו הקלה גדולה כל כך בשבילם כשאתה אומר כן. אם אתה רווק, עדיף לא לומר זאת ישירות. ואני ממש ממליצה לא להזכיר כלל את הגירושים שלך, אם במקרה התגרשת. זה פשוט מדאיג כל כך את הבאלינזים. הדבר היחיד שהבדידות שלך מוכיחה להם הוא את הינתקותך המסוכנת מן הרשת. אם את אישה רווקה המטיילת בבאלי ומישהו שואל אותך, "האם את נשואה?" התשובה הטובה ביותר האפשרית היא: "עוד לא." זו דרך מנומסת לומר "לא", ובו בזמן לרמוז על כוונותייך האופטימיות לטפל בזה ברגע שתוכלי. אפילו אם את בת שמונים, או לסבית, או פמיניסטית תקיפה, או נזירה, או נזירה לסבית פמיניסטית תקיפה בת שמונים שמעולם לא נישאה ולעולם לא מתכוונת להינשא, התשובה המנומסת ביותר האפשרית עדיין היא: "עוד לא.”