“אבל הוא [דיכאון] רק מחייך אליי את החיוך האפל הזה, מתיישב בכורסה האהובה עליי, מניח את רגליו על השולחן שלי ומדליק סיגר, וממלא את המקום בעשן הנורא שלו. הבדידות צופה ונאנחת, ואז מטפסת אל מיטתי ומושכת את השמיכה מעל עצמה, לבושה לגמרי, עם נעליים והכול. הוא עומד לגרום לי לישון איתו שוב הלילה, אני פשוט יודעת את זה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←