“העולם נגוע במוות ובכיליון, ולכן החכמים אינם מתאבלים, ביודעם את תנאי העולם, אומרת תורת בודהיזם עתיקה. במילים אחרות: תתרגלו לזה.”

משמעות

זהו ניסוח שמבקש להזכיר שסבל, אובדן והתפרקות הם חלק מן החיים, ולא תקלה חריגה. הכוונה אינה לאדישות אלא ליציבות, לאופן שבו אפשר לפגוש שינוי בלי לצפות שהעולם יישאר קבוע. זה נוגע במיוחד ברגעי אבל, אכזבה או מציאות שבה קבלה עדיפה על התנגדות.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?