סדר

“תמיד זכרו שהדבר היקר ביותר שאתם יכולים לעשות בעולם הזה הוא לחיות חיים של אהבה. אהבו באמת את מי שניתנו לכם כדי לאהוב. אהבו באמת את המתנות שניתנו לכם בחיים, וכן את יכולתכם לחיות ולשתף את המתנות הללו. גם אם האנשים היחידים שיזכרו את שמכם הם חמשת האנשים שאהבתם ושאהבו אתכם בחיים האלה, אין בכך כדי להפוך אתכם לפחות חשובים מן האדם שמוכר לכל יחיד בעולם הזה! כשאתם מבקשים לשנות את העולם שבחוץ, שבו אתם חיים, ודאו שאינכם משנים אותו כדי שיהפוך דומה יותר לכם; אלא חיו כדי לשנות את עצמכם, להכיר את עצמכם, לגדול ולהיעשות. זהו שיאו של האדם. נפילתם של מחוללי השינוי בעולם בימינו היא בכך שמי שרוצה לשנות את העולם, רוצה רק להשפיע על עולמם של אמונותיו, בחירותיו ודעותיו שלו. אך לא כך העולם משתנה. כוכב הלכת הזה משתנה רק כאשר אנו מרפאים וגדלים ומכירים את העולמות שבתוכנו. כי בריפוי של עולמות ייחודיים ואינספור, העולם האחד שאנו חולקים ימצא את תקוותו. האדם היחיד שצריך להכיר אתכם, הוא אתם עצמכם. ואז האנשים שניתנו לכם לאהוב, ושאוהבים אתכם באמת בחזרה. — שיחת ונוסטה”

“התוכן בסדר השמימי יתבטא רק כאשר הוא משתקף”

“עם משמעת, אתה יכול לרדת במשקל, אתה יכול להצטיין בעבודה, אתה יכול לנצח במלחמה.”

“כדי שיהיה לך לחם (סמל לשגשוג) עליך קודם ללמוד כיצד לחרוש את האדמה”

“יש לי בערך תריסר קלטות שמפוזרות פה ושם, ואני משתמש בהן בסדר אקראי. לעיתים קרובות מאוד אני מרים קלטת כדי להכתיב מכתב, ומגלה שקולי חוזר אליי עם שורות ממחזות בני שלוש שנים.”

“טום אמר לעצמו שהעולם, אחרי הכול, אינו חלול כל כך. הוא גילה חוק גדול של פעולה אנושית, בלי לדעת זאת — כלומר, שכדי לגרום לאדם או לילד לחשוק בדבר-מה, די רק להקשות על השגתו. אילו היה פילוסוף גדול וחכם, כמו מחבר הספר הזה, היה מבין עכשיו שעבודה מורכבת מכל מה שגוף חייב לעשות, ושמשחק מורכב מכל מה שגוף אינו חייב לעשות. וזה היה עוזר לו להבין מדוע ייצור פרחים מלאכותיים או הפעלה על גבי מסילה נעה הם עבודה, בעוד שגלגול כדורי באולינג או טיפוס על מון בלאן הם רק בידור. יש באנגליה ג'נטלמנים עשירים הנוהגים בכרכרות נוסעים רתומות לארבעה סוסים עשרים או שלושים מייל בקו יומי, בקיץ, משום שהזכות לכך עולה להם כסף רב; אבל אילו הוצעו להם שכר בעבור השירות, הדבר היה הופך זאת לעבודה ואז היו מתפטרים.”

“בזמן שהמערב הרפה את עצמו עם תורת ההישגים האנושיים, מהפכה גדולה הייתה בתהליך ברוסיה. הפטיש ניגן והחרמש קצץ עד שצמח סדר חברתי חדש – הקומוניזם – שהפך לאידיאולוגיה החזקה ביותר אי פעם. הוא אתגר כל מושג שהאדם ידע, איים על חיי כל העולם והיה האתגר הגדול ביותר של הנצרות ב‑2000 שנה. זה היה דת קיצונית ששאלה ודרשה תשובות.”

“אתם יודעים, אני רואה את הכלכלה העולמית כמשולש הפוך, הנשען על כתפיו של הצרכן האמריקאי. ואם לצרכן האמריקאי אין די הכנסה פנויה כדי לשמור על רמת חיים שיוצרת יותר הזדמנויות מדור לדור, זה רע לכולם.”

“אני מנהל יומן כדי להיכנס אל הסודות הנפלאים של חיי. אילו לא כתבתי אותם, כנראה לא הייתי שוכח אותם לגמרי.”

“גאראטי תהה איך זה יהיה, לשכב בדממת הספרייה הגדולה והמאובקת מכולן, לחלום חלומות אינסופיים וחסרי מחשבה מאחורי עפעפיך המודבקים, לבוש לעד בחליפת יום ראשון שלך. בלי דאגות לכסף, להצלחה, לפחד, לשמחה, לכאב, לצער, למין או לאהבה. אפס מוחלט. בלי אבא, אמא, חברה, אהובה. המתים הם יתומים. בלי חברה מלבד הדממה ככנף של עש. קץ לייסורי התנועה, לסיוט הארוך של ההליכה בדרך. הגוף במנוחה, בדממה ובסדר. האפלה המושלמת של המוות. איך זה יהיה? איך בדיוק זה יהיה?”

“להתבגר פירושו לאבד כמה אשליות, כדי לרכוש אחרות.”

“אלוהים ברא את בני האדם חופשיים, אך כדי לקבל חירות אמיתית עלינו לציית לחוקי אלוהים”

“אהבתי ביותר את המידע הזה: ברנל ברונטה, אחיו של אמילי ושארלוט, מת בזקוף, דוחק בגוף המזוזדה, כדי להוכיח שזה אפשרי. זה לא בדיוק נכון, למעשה. אהבתי ביותר את המידע הזה: עכברים צעירים כה חסרי יכולת עד שמגיעים לידיהם את זרועותיהם ורגליהם במקום ענפי העץ, ונופלים מהעץ. עם זאת, זה לא רלוונטי למה שבא על דעתי עכשיו, מכיוון שהוא עוסק בעכברים, בעוד שהמידע על ברנל ברונטה עוסק בכותבים, ברגש של מוות, ובמעשים שנעשים כדי להוכיח שיכולים לעשות אותם, וכל זה קשור למצבי הנוכחי שלי בצורה שמגיעה, אפילו, לדרגת רוע. (הערה: תרגמתי תוך שמירה על מבנה המשפט המקורי, כולל הפנייה לשני סוגי המידע, והעברת הרגש והטון של האבסורד והרלוונטיות האישית של אדמס)”

“אחד המתנות הגדולות ביותר של אם הוא ללמד את ילדה שצמיחה אינה לשבת בביישנות על איזה חוף בטוח בקצה המים ולתפוס בגמלוניות כל מה שצף במקרה ליד. אלא, היא לצעוד במכוון אל מים גם שקטים וגם סוערים כדי להיאבק בדברים גדולים אל החוף. ואת הלקח הזה אפשר ללמד בצורה הטובה ביותר על ידי אם שעומדת לפני ילדה רטובה עד לשד עצמותיה.”

“הסיבה לכך שאנו מוצאים כמה דברים קלים לתפיסה באינטואיציה ואחרים קשים, היא שהמוחות שלנו עצמם הם איברים שהתפתחו באבולוציה: מחשבים מובנים, שהתפתחו כדי לסייע לנו לשרוד בעולם (...) שבו העצמים שהיו חשובים להישרדותנו לא היו גדולים מאוד ולא קטנים מאוד; עולם שבו הדברים או עמדו מלכת או נעו לאט בהשוואה למהירות האור; ושבו את מה שהיה בלתי סביר מאוד אפשר היה בבטחה להתייחס כאל בלתי אפשרי. חלון הבורקה המנטלי שלנו צר, משום שלא היה צריך להיות רחב יותר כדי לסייע לאבותינו לשרוד.”

“חלק מהגמישות שאתה צריך, כדי להמשיך לנסות ליצור, הוא המסקנה המובנת מאליה שלא הכול הולך להיות מוצלח להפליא. אבל הכול הולך להיות חלק מגוף ארוך של ניסויים לאורך חיים שלמים.”

“מנקודת המבט של חיי היומיום, עם זאת, יש דבר אחד שאנו יודעים: שאנו כאן למען זה את זה — מעל לכול למען אלה שעל חיוכם ועל רווחתם תלויה אושרנו שלנו, וגם למען אינספור נשמות אלמוניות שגורלן קשור לגורלנו בקשר של אהדה. פעמים רבות ביום אני מבין עד כמה חיי החיצוניים והפנימיים בנויים על עמלם של בני האדם סביבי, החיים והמתים כאחד, ועד כמה עליי להתאמץ בכל מאודי כדי לתת בתמורה ככל שקיבלתי.”

“הטעות הגדולה שלנו באינטלקטואליזם המודרני היא, בראש ובראשונה, היעדר הניואנס שבו. הפכנו את המדע לשם נרדף לאתאיזם — תפיסה מקדימה, ואף על פי כן, אמצעי נוסף למסקנות שאינן נובעות — ולפיכך, בעיני מספר חובבים הנחושים ללכת רחוק יותר, לאנטי-תאיזם. לפיכך הבה נבחין כי המדע שירת זה מכבר את הטוב ביותר, ועליו להיות, אם אין אחר, התחום היחיד, ככל האפשר, החופשי מאידאולוגיה פוטנציאלית, פרו-דתית או אנטי-דתית, ו/או מהנחת יסוד מוטה, כדי לשמור על האותנטיות האמיתית ועל המהימנות המלאה של טבעו.”