קריג לונסברו

“ההווה מבוזבז לעיתים קרובות מדי באבל על העבר או בפחד מן העתיד, מה שהופך את ההווה לא יותר מאשר חיקוי זול של מה שהיה או של מה שיהיה, במקום של מה שהוא יכול היה להיות.”

“הקול שנחנק ללא הרף במקהלת הקולות האנושיים יהיה תמיד קולו של אלוהים. ובהינתן מציאות בממדים כאלה, יהיה זה בעצה טובה מצדי לחדול מהפטפוט שלי ולעודד את הסובבים אותי לעשות כן.”

“אני יכול לדחוק באכזריות את דמיוני אל מעבר לקצותיו ממש, וגם במקום כה מרוחק לא התחלתי אפילו לגעת בשוליים הדקים ביותר של דמיונו של אלוהים”

“גורל ו"מקריות" הם הנגזרות המיתולוגיות שחיברו אלה שמסרבים לראות "תכלית גדולה יותר", משום שמסקנה כזו הייתה מרמזת מטבע הדברים על "ישות גדולה יותר".”

“אם נגביל את האהבה להיות לא יותר מאשר תחושה, אין לנו תחושה אמיתית של מהי אהבה.”

“אם יש דבר אחד שהוא אבסורדי ללא עוררין, הרי זה להאמין שאפשר להפריד בין תבונה לחוכמה ועדיין לקרוא לזה תבונה”

“ברגע שאני מבין שהלחן שאני שורק בראשי הוא הנושא שמניע את לבי, אני פתאום מבין שהשאלה החשובה ביותר שאני יכול לשאול היא, מה המילים?”

“כזה הוא כוחה של האמת, שאפילו הלחישה הקלה ביותר שלה יכולה להטביע בקלות את השקר הרועש ביותר, מה שעשוי להסביר מדוע במקרים רבים אלוהים צריך רק ללחוש.”

“אם עליי לדעת משהו כדי להאמין בו, מה שאוכל להאמין בו יהיה מוגבל מאוד. אם אבחר להאמין במשהו כדי לדעת אותו, אז מה שאאמין בו יכול להיות חסר גבולות.”

“אנו מביטים בקוצר ראייה אל החור הפעור שנותר בחיינו ורואים רק את החור, מבלי להבין שחור מוגדר על ידי כל מה שסביבו שאינו חור.”

“לסלוח פירושו לסרב לזהם את העתיד בשגיאות העבר.”

“יש לנו בחירה. אנחנו יכולים להיות מרירים בגלל מה שאיבדנו, או שמחים על מה שהדבר הזה השיג בזמן שהיה ברשותנו.”

“מוקדם מדי גן הילדות מרוצף בקור בכבישי האספלט של הבגרות. ואף שאין בכוחה לעצור את ההתקדמות הבלתי פוסקת הזאת, אם יכולה לשמור בקפידה על הגן היקר הזה ולהבטיח שהכבישים יהפכו לשבילים עדינים המתפתלים בו במקום לדרכים צדדיות ההורגות אותו.”

“אם המטרה שלי היא פשוט לשרוד את המסע, אז מלכתחילה אינני במסע.”

“אנחנו מביטים סביבנו ומוצאים את עצמנו מבולבלים באשר לסיבה שהעולם צנח אל תוך חושך כה עמוק. ובעומדנו בתוך החושך היורד הזה, מה שעלינו להבין הוא שככל שאנו מתרחקים מאלוהים, כך הכול נעשה חשוך יותר. ושום אור אנושי אינו יכול להאיר חושך כזה.”

“הזמן הקריטי ביותר בכל קרב אינו כשאני עייף, אלא כשכבר לא אכפת לי.”

“אני שואל, ״האם הכוס חצי ריקה או חצי מלאה?״ וכשאני שואל את השאלה הזאת, אני נדהם מכמה אנשים אין להם כוס.”

“באופן טרגי מאוד, לפעמים דברים צריכים להיעלם לפני שאני מבין במלואו שהם בכלל היו שם.”

“פסחא היא אישור מופלא לגאונות התכנון שלנו, אך היא גם ההכרה החדה בכך שאם יושארו למכשיריהן, גאונות התכנון שלנו תוביל להרס חיינו.”

“אף על פי שאני יוצא נגדו, המוות הוא קו הגבול האפל שמעבר לו אני נתון לחסדי סופי שלי. לעומת זאת, קבר ריק אומר שסופי נתון לחסד תחילתו של אלוהים.”