אובדן

“לחץ חברתי אחראי לחלק גדול מן המין הפרוץ בבתי הספר התיכוניים ובמכללות. "התאם את עצמך או תיעלם." מכיוון שאיש אינו נהנה לאבד חברים או להיות מנודה ממעגלו שלו, לחץ חברתי—במיוחד בשנות ההתבגרות—הוא כוח שכמעט אי אפשר לעמוד בפניו.”

“אנשים החיים בעולם הנשלט בידי המדע והטכנולוגיה מאבדים את אמונתם באלוהים ופונים הרחק מן הדת. המדע ביטל את המסורות שבעבר הפכו את החיים לצורת אמנות, כולל חגיגת הגשם של האביב ופסטיבלי הקציר המסורתיים.”

“כאשר אנו מפנים הרבה אנרגיה עוינת כלפי המבקר הפנימי, אנו נכנסים לקרב אבוד”

“איזו סיכוי שזכית בלוטו, ואז אבדת הכל ביום שלאחר מכן כשאתה יוצא מהדלת הקדמית ומתקבל על ידי ברק? כנראה, די דליל, אבל בכל זאת כל דבר אפשרי.”

“אני מבועת מאובדן קולי.”

“שום דבר לא מתסכל אנשים יותר מאשר בחור שחצן שעדיין מנצח.”

“לא אכפת לי להפסיד במשחק האהבה הזה, אם פירוש הדבר שאתה תהיה המנצח.”

“היה כל כך לעזאזל קשה למצוא אהבה בעולם הזה, לאתר מישהו שיכול לגרום לך להרגיש שיש סיבה לכך שהושמת על האדמה הזאת. ילד, דמיינתי, היה הצורה הטהורה ביותר של זה. ילד היה האהבה שלא היית צריך לחפש, שלא היית צריך להוכיח לה שום דבר, שלא היית צריך לדאוג לאבד. ולכן, כשזה קרה, זה כאב כל כך.”

“במהלך מערכת הבחירות של 1992 הגעתי למסקנה כבר בביקורי הראשון בניו המפשייר שביל קלינטון היה נתעב בהתנהגותו כלפי נשים, פתולוגי כשקרן, ומעורר חשד עמוק בכל הנוגע לכסף בפוליטיקה. מעולם לא נאלצתי לחזור בי מאף אחד מן הדברים האלה, ואילו אם תחפשו מה רוב אנשי המקצוע שלי אז כתבו על ה"ניאו-דמוקרט" השרירי וחסר המצפון, תופתעו מכמות הסכרין הטהור והריר. בכל אופן, המשכתי לדבר על כך גם אחרי שרוב הרפובליקנים כבר התייעצו בסקרי דעת הקהל והחליטו שזהו מהלך מפסיד, ואם תחפשו את תמליל משפטו הסופי של הנשיא בסנאט—שימוע ההדחה השני בלבד בתולדות אמריקה—תראו שסדר היום האחרון הוא בקשה (שנדחתה בהצבעה) מצד מנהיג הרוב בסנאט לזמן את קרול ואותי כעדים. לכן אני יכול להעיז לומר שלפחות אני עמדתי בכך עד הסוף.”

“ראה את האור באובדן עבודתך”

“איבוד העבודה שלך משחרר אותך מהמנדט השולט של עבודתך”

“...ודמעותיה הפכו לדם, כי מה שהיא איבדה היה סמיך ממים.”

“לאבד משהו קורה ביום אחד. סוף לוקח יום אחד. נדמה שכולנו מתמקדים באותו יום אחד, באותו סוף, ולא בסיפור היפה שנוצר לפני שהסוף הגיע. אנחנו אובססיביים לסופים, עד כדי כך שהיינו מעדיפים לא לחיות כלל, מאשר לחיות ואז לאבד. לכן, יש לנו שתי אפשרויות: לא ליצור את הסיפורים שלנו כי אנחנו יודעים שיום אחד יהיו להם סופים, או ליצור את הסיפורים שלנו ובכך לחיות, למלא את השנים הרבות בזיכרונות וברגעים! סוף לוקח יום אחד כדי לקרות, אבל החיים מתרחשים ברגעים ובזיכרונות שאנחנו בוחרים להרגיש, לבנות, להחזיק. אל תפספסו את השנים, בגלל הפחד מיום אחד.”

“אני יודע היטב מה הם ילדים, ואנחנו לא ילדים. ילדים יכולים להפסיד פעמים, ואף אחד לא מתעניין בכך.”

“פוליטיקה פמיניסטית אובדת תנופה כי התנועה הפמיניסטית איבדה הגדרות ברורות. אנו מחזיקים בהגדרות אלה. נטען אותן מחדש. אנו יכולים לשתף את המסר הפשוט אך חזק שפמיניזם הוא תנועה לסיום האפליה המינית.”

“כולם על פני האדמה מפחדים לאבד את חייהם, ורק מעטים מפחדים לאבד את זמנם.”

“הייתי מעדיף שמין האדם, אם יהיה בחייו איכות מסוימת, יוסיף להתקיים רק עוד כמה מאות שנים, מאשר שאחרי שיאבדו החירות, הידידות, הכבוד והרחמים, וילמדו להסתפק בכך בלעדיהם, יוסיף להתקיים במשך מיליוני מילניומים.”

“אם אתה מתכוון לנסות, לך עד הסוף. אחרת, אל תתחיל בכלל. זה יכול לומר לאבד חברות, נשים, קרובים ואולי אפילו את השפיות שלך. זה יכול לומר לא לאכול שלושה או ארבעה ימים. זה יכול לומר לקפוא על ספסל בפארק. זה יכול לומר כלא. זה יכול לומר לעג. זה יכול לומר גיחוך—בידוד. הבידוד הוא המתנה. כל האחרים הם מבחן לסיבולת שלך, לכמה אתה באמת רוצה לעשות את זה. ואתה תעשה את זה, למרות הדחייה ולמרות הסיכויים הגרועים ביותר. וזה יהיה טוב יותר מכל דבר אחר שאתה יכול לדמיין. אם אתה מתכוון לנסות, לך עד הסוף. אין תחושה אחרת כזאת. אתה תהיה לבד עם האלים, והלילות ילהבו באש. תרכב על החיים ישר אל צחוק מושלם. זה הקרב הטוב היחיד שיש.”

“אולי הפחד הגדול יותר שלי לא צריך להיות הפחד עצמו, אלא מה שאאבד אם אכנע לפחד.”

“אנחנו מתחזקים באמצעות חוויות שונות בחיים; זמנים עצובים, רגעים שמחים. עוני, עושר. כישלון, הצלחה. צרות, זמנים טובים. הפסד, ניצחון.”