“לאבד משהו קורה ביום אחד. סוף לוקח יום אחד. נדמה שכולנו מתמקדים באותו יום אחד, באותו סוף, ולא בסיפור היפה שנוצר לפני שהסוף הגיע. אנחנו אובססיביים לסופים, עד כדי כך שהיינו מעדיפים לא לחיות כלל, מאשר לחיות ואז לאבד. לכן, יש לנו שתי אפשרויות: לא ליצור את הסיפורים שלנו כי אנחנו יודעים שיום אחד יהיו להם סופים, או ליצור את הסיפורים שלנו ובכך לחיות, למלא את השנים הרבות בזיכרונות וברגעים! סוף לוקח יום אחד כדי לקרות, אבל החיים מתרחשים ברגעים ובזיכרונות שאנחנו בוחרים להרגיש, לבנות, להחזיק. אל תפספסו את השנים, בגלל הפחד מיום אחד.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←