כעס

“תמיד יש משהו מאחורי מה שלא בסדר, וכדי לשנות את מה שלא בסדר, שים לב לדברים שמאחורי מה שלא בסדר! כל כך הרבה אנשים ממהרים מספיק לראות רק את מה שלא בסדר, והם מבקרים בעיוורון כזה! כשאתה רואה מה שלא בסדר, ראה למה, מי ומה עומד מאחורי מה שלא בסדר.”

“אה, כן, אני אכן מונע לעיתים קרובות לטירוף זועם על ידי מעשיהם הגסים והבוטים של אחרים. אבל אם להיות כנה עד כאב, הכעס הזה מונע הרבה פחות מן המציאות של מעשיהם והרבה יותר מליבוי ההבנה שכל מה שאני הוא כל מה שאני שונא בהם.”

“יש רמה של כעס חיובי שצריך להיות חי כדי להתקדם בחיים האלה.”

“העצב הוא כביש ללא סיבובים אחורה, ללא עצירות. נסע עליו דחוף על ידי אלה מאחוריך, מתקלקל על ידי אלה לפנייך. נסע עליו במהירות פראית אף על פי שהשנים קפואות בצורתו של עופרת. זה קורה במהירות רבה כשהוא מתחיל, אין חבלים מהעולם האמיתי כדי לאט אותו, אין דבר להחזיק בו. העצב מסיר את הסוגריים של החיים, משאיר אותך לנפילה חופשית. מה שאתה סובל מהעול שלך, תמצא מיליוני דומים לו בעצב. זו העיר בה כל החלומות הליליים מתגשמים.”

“הוא גילה גם סיפורים נפלאים על אבנים יקרות. בקלריקליס דיסציפלינה של אלפונסו נזכר נחש שעיניו היו עשויות ג׳סינת אמיתי, ובהיסטוריה הרומנטית של אלכסנדר נאמר כי כובש אמאתיה מצא בעמק הירדן נחשים ״שעל גבם צומחים צווארונים של אזמרגדים אמיתיים״. היה אבן חן במוחו של הדרקון, סיפר לנו פילוסטרטוס, ו״בהצגת אותיות זהב וגלימה ארגמנית״ אפשר היה להטיל את המפלצת לשינה קסומה ולהרגה. לפי האלכימאי הדגול, פייר דה בוניפאס, היה היהלום הופך אדם לבלתי נראה, והאגט של הודו היה מעניק לו כושר דיבור. הקרנליאן היה מרגיע כעס, וההיאצינת היה מעורר שינה, והאמטיסט היה מגרש את אדי היין. הגרנט היה מגרש שדים, וההידרופיקוס היה שולל מן הירח את צבעו. הסלניט היה מתמעט ומתמלא עם הירח, והמלאוצאוס, החושף גנבים, יכול היה להיות מושפע רק מדם גדיים. לאונרדוס קמילוס ראה אבן לבנה שנלקחה ממוחו של קרפד שזה עתה נהרג, ואשר הייתה תרופה ודאית נגד רעל. הבזואר, שנמצא בלבו של הצבי הערבי, היה קמע שיכול לרפא את הדבר. בקניהם של עופות ערביים היה האספיריטס, שלפי דמוקריטוס שמר את נושאו מכל סכנה מאש.”

“הצבת הכוונה לתרגל טוב לב כלפי בן או בת הזוג, או בני משפחה, או חברים, אינה מונעת מלהתעצבן או להתרגז.”

“אתה יודע כיצד זה. אתה מרגיש קצת אחר, כי אחרים יש להם שני הורים – גם אם הם נפרדו. זה כמו שגדלתי מבין שאני חסר משהו חשוב שיש לכל אחד אחר, אבל לא ידעתי בדיוק מה זה. אני זוכר ששמעתי את חברי מדברים על איך אביהם לא איפשר להם להישאר מאוחר או לא אהבו את בן זוגיהם. זה היה כואב לי מאוד, כי הם לא הבינו כלל מה יש להם. אתה מבין מה אני אומר?”

“בוודאי, לעוני ולדעיכה הכלכלית יש הרבה קשר לזעם המיוחס לאסלאם. יש לכם כל אותם צעירים במדינות שמצבן הכלכלי רע. הרעיון שהם אולי יוכלו להתפרנס בכבוד, להתחתן ולהקים משפחה, לחיות חיים הגונים, נראה רחוק מאוד בעיני הרבה אנשים בהרבה מקומות בעולם.”

“אהבה לא תמיד נראית רעה, אבל יש לה תמיד שני צדדים.”

“האגו-מיינד גם מצהיר על רצונו באהבה וגם עושה כל שביכולתו כדי להדוף אותה, או שאם היא בכל זאת מגיעה לכאן, לחבל בה. לכן ההתמודדות עם סוגיות כמו שליטה, כעס ונזקקות היא העבודה החשובה ביותר בהכנת עצמנו לאהבה.”

“כל מעשה אלימות יוצר טינה והתנגדות, משום שבני אדם נועדו להיות חופשיים.”

“הלגיונות המנסים לאהוב בלי המשיח, בלי לב חדש, אכן מסוגלים לאהוב בינם לבין עצמם; אולם אהבה זו מתאפשרת באמצעות ריסון כל כעס או שנאה עמוק בתוך הלב הישן, רק כדי לשחרר את כולם על כל אידיוט כפרי שהם חשים יחד שצליבה תהיה מוצדקת לגביו.”

“אני כעסה כי צעירים בפוליטיקה נטו להיות כמו כוכבים עלים, ואילו צעירות נטו להיות מוטלות כמובן - כמו צעירות. {...}אני כעסה על הטלנט האנושי שנאבד רק בגלל שהוא נולד בגוף נשי, ועל הממוצעיות שהפכו למפורסמות רק בגלל שהיו נולדות לגוף זכרי.”

“בשם אללה, הרחמן והרחום ביותר. כל השבחים וההודיה לאללה, ריבון העולמים (האנושות, הג'ינים וכל אשר קיים). הרחמן ביותר, הרחום ביותר. הבעלים היחיד של יום הגמול (כלומר, יום התחייה). אותך (לבדך) אנו עובדים, וממך (לבדך) אנו מבקשים עזרה. הנחה אותנו אל הדרך הישרה... דרכם של אלה אשר הענקת להם מחסדך, לא (דרכם) של אלה אשר זכו בזעמך, ולא של אלה אשר תעו. (הקוראן - סורת אל-פאתחה)”

“לגאווה יש לא מעט קשר לשנאה. במקרים רבים שבהם אדם שונא אדם אחר, הוא מתחיל באופן לא מודע בדפוסים של ברירה סלקטיבית ושל שמיעה סלקטיבית: הוא ממשיך לחפש רק דברים על האדם האחר שבהם יוכל להשתמש כדי להצדיק את שנאתו, דברים שיגרמו לו אחר כך להרגיש פחות אשם על כך שהוא שונא מישהו. בהקשר הזה, שנאה אינה כל כך רגש אלא החלטה.”

“כאשר אתה ממלא את החיים באבל ובתלונות, ההישגים שלך יהיו מעט נמוכים מהצלחה”

“ההבדל בין העץ לסולם מאפשר לנו גם לסגור את הדלת על דיון בלתי פורה ומכריח. הדיון הזה עוסק בשאלה מה מהווה שפה אמיתית. צד אחד מציג תכונות שיש לשפה האנושית אך לא נמצאו אצל בעלי חיים עד כה: התייחסות, שימוש בסמלים הנפרדים בזמן ובמרחב מהמתייחסים אליהם, יצירתיות, זיהוי קטגורייתי של צלילים בשפה, סדר קבוע, מבנה היררכי, אינסוף, רצורסיביות, וכדומה. הצד השני מוצא דוגמאות נגדיות בממלכת החיות (למשל, חתולים יודעים להבחין בין צלילי דיבור, או דולפינים או תוכים יכולים להתייחס לסדר המילים בפקודות, או ציפור שיר מסוימת יכולה להמציא ללא הפסקה ללא חידוש), ומחגג כי חומת הייחודיות האנושית נפרצה. צוות הייחודיות האנושית נכנע לקריטריון זה אך דוגל בתכונות אחרות או מוסיף תכונות חדשות לרשימה, מה שגורם לת”

“לעולם לא תוכל לסיים שום מאבק אם האנשים המעורבים אינם מסוגלים לראות את הצביעות שלהם עצמם, או כיצד חוסר הביטחון שלהם תרם לבעיותיהם. אנשים פגועים בוחרים לעיתים קרובות לשחק את הקורבן, כדי שיוכלו להשיב לעצמם את כבודם בדרכים לא בריאות. למרבה הצער, הם עושים זאת באמצעות תחושת צדק, על ידי קבלת החלטות או ביצוע מעשים גרועים (שבאמת אף אלוהות לא הייתה רוצה שיעשו). חוסר היכולת הזה לקבל את חלקם באומללותם מונע מהם לגדול. הם זקוקים לתפילותיך יותר מאשר לכעסך. פשוט תתרחק. שחרר זאת והתפלל שיום אחד הם יבינו את כאבך, כפי שאתה מבין את שלהם. זכור: האישה הסקסית ביותר בחיים היא זו שיכולה להתרחק ממקום שאלוהים אינו רוצה שתהיה בו. עשה זאת בראש מורם וסלח לעצמך ולאחרים. כשאתה יכול לעשות זאת, תדע מהי ההגדרה של אלוהים לאלגנטיות — אתה!”

“ואז תאליה גרייס נעשתה למנהיגתם והחלה לגייס עוד ועוד צעירות למען מטרתן, דבר שצרם לניקו — כאילו אפשר לשכוח את מותה של ביאנקה. כאילו אפשר להחליף אותה.”

“כעס הוא ההשראה היעילה ביותר.”