“אמפתיה ותקשורת הן שניהם קריטיים במערכות יחסים, אך רובינו משתמשים בהם בזמן הלא נכון. אם אנו מתקשרים, זה רק בזמן סכסוך, וזה מאפשר לאמוציות דוכאות ולדאגות שאינן נאמרות להתגבש בדיוק במילים הגרועות ביותר. אם אנו מראים אמפתיה, זה רק בזמנים טובים, כשאנחנו מרגישים טוב זה עם זה ולא מרגישים מותקפים או מותחנים. מה אם נשתנה את הגישה שלנו? מה אם נראה אמפתיה גם בסכסוך – ניקח את הזמן לשמוע, להבין, לעזור אחד לשני לשחרר את האמוציות הצופות? ומה אם נתקשר בזמנים הטובים – ניקח את הזמן לדבר על התבניות שבהן נפללים, על המותחנים שלנו משותפים, ואיך אפשר לעבוד יחד כדי לשבור את החזרות על עצמן? אז נפסיק לרקוד חסרות עזרה את הטנגו הישן של הבלבול הדדי. אז נוכל לעבוד על מתן אחד לשני מקום להרגיש, לאהוב ולג”