רלף ולדו אמנרסון

“חוק הטבע הוא חילופין לעד. כל מצב חשמלי מוליד את היפוכו. הנשמה מקיפה את עצמה בידידים, כדי שתוכל להיכנס אל היכרות עצמית נשגבה יותר או אל בדידות; והיא הולכת לבדה למשך זמן, כדי שתוכל לרומם את שיחתה או את חברתה.”

“מעל הקרחונים שביניהם אני רואה את זוהר הקיץ, ודרך ערמת השלג הפראית, את ניצני הוורדים החמים שמתחתיה.”

“אהבת היופי היא טעם. יצירת היופי היא אמנות.”

“השמיים הם לחם חוקם היומי של העיניים”

“הזמן הזה, כמו כל הזמנים, הוא זמן טוב מאוד, אילו רק ידענו מה לעשות בו.”

“התלהבות היא אם המאמץ, ובלעדיה מעולם לא הושג דבר גדול.”

“על כל בוקר חדש ואורו, על המנוחה והמחסה של הלילה, על הבריאות והמזון, על האהבה והחברים, על כל מה שטובך שולח.”

“חשבתי שמידה מספקת של ציוויליזציה היא השפעתן של נשים טובות”

“חבר עשוי להיות יצירתה המפוארת ביותר של הטבע.”

“שים את עצמך במרכז זרם הכוח והחוכמה המחיה את כל מי שהוא נושא, ואתה תידחף מאליך אל האמת, אל הצדק ואל שביעות רצון מושלמת”

“לא מובן! איזו מילה של טיפשים. זה באמת כל כך נורא לא להיות מובן? פיתגורס לא היה מובן, וגם סוקרטס, ישו, לותר, קופרניקוס, גלילאו, ניוטון, וכל נשמה טהורה וחכמה שאי פעם חייתה. להיות גדול זה להיות לא מובן.”

“זו עובדה הנצפית לעיתים קרובות, שאנשים כתבו שורות טובות בהשראת התשוקה, אך אינם יכולים לכתוב היטב בנסיבות אחרות.”

“חרוט על לבך שכל יום הוא היום הטוב ביותר בשנה. עשיר הוא מי שבבעלותו היום, ואף אחד אינו בעליו של היום אם הוא מניח לפלישה של דאגה וחרדה. סיים כל יום והיה גמור עמו. עשית את אשר יכולת. כמה שגיאות ואבסורדויות, אין ספק, הסתננו פנימה. שכח אותן מהר ככל שתוכל; מחר הוא יום חדש; התחל אותו היטב ובשלווה, ברוח מרוממת מדי מכדי שתהיה עמוסה בשטויות הישנות שלך. יום חדש זה יקר מדי, עם תקוותיו והזמנותיו, מכדי לבזבז רגע על אתמול.”

“הכוח חדל ברגע המנוחה; הוא שוכן ברגע המעבר מן העבר אל מצב חדש, בזינוק מעל התהום, בדהירה אל המטרה.”

“שלום אינו יכול להיות מושג באמצעות אלימות, הוא יכול להיות מושג רק באמצעות הבנה.”

“טוב הוא חיובי. רוע הוא רק חיסור, לא מוחלט: הוא כמו קור, שהוא חיסור של חום. כל הרוע הוא מוות או חוסר קיום. טוב לב הוא מוחלט ואמיתי. כמה טוב לב יש לאדם, כך הוא חי יותר.”

“האם להרים, ולגלים, ולשמים, אין משמעות אלא זו שאנו מעניקים להם במודע, כאשר אנו משתמשים בהם כסמלים למחשבותינו?”

“אנחנו עם זעיר ובלתי יציב. חמדנות, היסוס והליכה בעקבות הם מחלותינו.”

“מי שבו אהבת המנוחה שולטת יקבל את האמונה הראשונה, את הפילוסופיה הראשונה, את המפלגה הפוליטית הראשונה שיפגוש — קרוב לוודאי את זו של אביו. הוא זוכה למנוחה, לנוחות ולמוניטין; אך הוא סוגר את דלת האמת.”

“נקודה נוספת של חסכנות היא לחפש זרע מאותו הסוג שאתה זורע, ולא לקוות לקנות סוג אחד בסוג אחר. ידידות קונה ידידות; צדק, צדק; זכות צבאית, הצלחה צבאית... ואף על פי כן יש בדרך כלל בלבול של ציפיות בנקודות הללו. הוטספור חי לרגע, מהלל את עצמו על כך, ומבזה את פורלונג על שאינו עושה כן. הוטספור, כמובן, עני, ופורלונג הוא מפרנס טוב. הדבר המוזר הוא שהוטספור חושב שזו עליונות בו עצמו, אותה פזרנות, שראוי שתזכה אותו באדמותיו של פורלונג.”