רלף ולדו אמנרסון

“מצבו של כל אדם הוא פתרון בכתב חרטומים לאותן שאלות שהיה מבקש להעלות. הוא מממש אותו כחיים, בטרם יבין אותו כאמת. באותו אופן, הטבע כבר, בצורותיו ובנטיותיו, מתאר את תכליתו שלו. הבה נשאל את ההופעה הגדולה, הזוהרת סביבנו בשלווה כה רבה. הבה נברר, לאיזו תכלית הוא הטבע?”

“מה שאנו מתמידים לעשות נעשה קל יותר לעשות, לא מפני שטבע הדבר השתנה אלא מפני שכוחנו לעשות גדל.”

“לגאונים הגדולים יש הביוגרפיות הקצרות ביותר.”

“אל תלך לאן שהשביל עשוי להוביל, לך במקום זאת לאן שאין שביל והשאר עקבות.”

“גיבור אינו אמיץ יותר מאדם רגיל, אך הוא אמיץ חמש דקות יותר.”

“ערכו של עיקרון הוא מספר הדברים שהוא יסביר.”

“התשוקה לזהב אינה לזהב. היא לאמצעי החירות והתועלת.”

“עקביות מטופשת היא שדון האימים של מוחות קטנים, נערצת בידי מדינאים קטנים, פילוסופים ואנשי דת.”

“אמצו את קצב הטבע: סודו הוא הסבלנות.”

“כדי לקרוא היטב צריך להיות ממציא. יש אפוא קריאה יוצרת כשם שיש כתיבה יוצרת.”

“לבבות גדולים שולחים בהתמדה את הכוחות הסמויים שמושכים בלי הרף אירועים גדולים.”

“הכוח והמהירות יהיו ידיים ורגליים.”

“מטרת החיים אינה להיות מאושרים. מטרתם היא להיות מועילים, להיות מכובדים, להיות רחומים, לגרום לכך שיהיה הבדל כלשהו לכך שחיית וחיית היטב.”

“הדבר היחיד שהצער לימד אותי הוא לדעת עד כמה הוא שטחי.”

“סוד השירה לעולם אינו מוסבר — הוא תמיד חדש. לא התקדמנו מעבר לפליאה גרידא על העדינות של המגע, ועל הנצחיות שהיא יורשת. בכל בית יש ילד שבמשחק גרידא משמיע אורקלים, ואינו יודע שהם כאלה. זה קל כמו נשימה. זה כמו כוח הכבידה הזה, המחזיק את היקום כולו יחד, ואף אחד אינו יודע מהו.”

“דבר את האמת, וכל הדברים החיים או הבהמיים הם עדים, ואף שורשי העשב עצמם מתחת לאדמה שם, נדמה כי הם מתנועעים ומזדעזעים כדי לשאת לך עדות.”

“אל תהיה עבד לעברך שלך - צלול אל הימים הנשגבים, צלול עמוק ושחה רחוק, וכך תשוב עם כבוד עצמי חדש, עם כוח חדש, ועם ניסיון מתקדם שיסביר ויעלים את הישן.”

“רק במידה שהאדונים של העולם קראו לטבע לעזרתם, הם יכולים להגיע לפסגת הפאר. זהו פשרם של גני התלייה שלהם, הווילות, בתי הגן, האיים, הפארקים ושמורות הציד שלהם.”

“הגורל אינו אלא המעשים שנעשו במצב קיום קודם.”

“זה עתה סעדת, ובכל זאת, עד כמה שהמשחטה מוסתרת בקפידה במרחק החינני של מיילים, יש כאן שותפות לפשע.”