צ'וי בל ק'

“המרשם היחיד למוסריות הוא זה: זכרי שכל אישה יכלה להיות אמך, כל נערה יכלה להיות בתך. זכור שכל גבר יכל להיות אביך, כל נער יכל להיות בנך. כשמדובר בענייני הלב, זה כל מה שצריך לזכור, תמיד, בכל עת. כל צורה של פגיעה שתגרום, תישמע יום אחד בילדיך. כל צורה של שיפוט שתשפוט, חייבת להיבחן מול מצבו של אביך או של אמך. כשזה נעשה—רואים שאין מקום לשפוט ושאין מקום לפגוע באחר.”

“אני מאמינה שאיננו נקבעים לא לגן עדן ולא לגיהינום באמצעות מעשינו כאן על פני האדמה. להפך, אני מאמינה שאנו באים או מגן עדן או מגיהינום, לפני החיים האלה, ואנו נושאים בתוכנו את מקורותינו הקודמים, בכל עת. אנשים פשוט שבים אל המקום שממנו באו במקור. והם חיים בחיים האלה כתוצאה מן המקום שבו היו פעם. כמובן, יש לנו היכולות להתפתח ולבנות וליצור עוד, בעודנו כאן, ואולי אפילו לשנות את מהלך גורלותינו, אבל אני מאמינה שחומר הנשמה של יחידים, הוא מגוון ואינו ממוצא אחד לכולם.”

“חיים שלמים אינם לנצח, אז קחו את ההזדמנות הראשונה, אל תחכו לשנייה! כי לפעמים, אין הזדמנויות שניות! ואם יתברר שזו טעות? אז מה! זה החיים! ערימה שלמה של טעויות! אבל אם לעולם לא תקבלו הזדמנות שנייה למשהו שלא לקחתם בו הזדמנות ראשונה? זהו כישלון אמיתי.”

“אל תחזיקו בדעה על אדם עד שתכירו אותו. ואז, כשאתם אכן מכירים את האדם, הכירו אותו או אותה באופן כזה שאפילו לא תחשבו להחזיק בדעות כלשהן עליו! כי אתם מכירים אותו מספיק כדי להאמין שבכל מקרה, לדעות שלכם לא תהיה חשיבות. כי חשיבותן של דעותיכם דוהה לאור נשמותיהם המשמעותיות. כך אוהבים את האנושות.”

“בבניית חומות כדי להגן על עצמנו— הצלחנו להרחיק את עצמנו מן הטוב ביותר שבחיים האלה. וכך נמתח הקו: אם לחיות ולהישבר ולא להישבר, או לנשום אך לא לחיות כלל. אולי אין דבר כזה שבירה, אחרי הכול. אולי כל זה פשוט נקרא "לחיות.”

“כעס הוא חלק חיוני מהיותנו אנושיים. אנשים לומדים להכחיש מעצמם כעס, ובכך הם למעשה פותחים את עצמם לשנאה. ככל שתכחיש לעצמך את החופש לכעוס, כך תשנא יותר. הרשה לעצמך לכעוס, והשנאה תתפורר, וכאשר השנאה מתפוררת, הסליחה גוברת! ככל שתכחיש שאתה כועס, בניסיונות להיות "קדוש", כך תיעשה בלתי אנושי יותר, וככל שתיעשה בלתי אנושי יותר, כך יהיה קשה יותר לסלוח.”

“כל הדברים שאנשים עושים כדי להראות שהם לא צריכים אף אחד... ובינתיים, כל מה שהם באמת רוצים לעשות הוא לומר, "בבקשה, אל תעזוב אותי." כולנו רוצים שיישמרו עלינו. הבעיה היא שאנחנו מפחדים מדי לתת למישהו לדעת את זה. מהם הדברים השבריריים האלה בלבבות שלנו שיש בהם כל כך הרבה פחד להישבר?”

“אסור שמה שאנו עושים יגדיר אותנו, אלא עלינו להיות מה ומי שאנחנו, ורק אז יקרה שנעשה את מה שאנו עושים!”

“גברים לומדים להיות מה שנשים רוצות, ונשים לומדות להיות מה שגברים רוצים. לכן אנשים נשארים יחד כי הם מציעים זה לזו משהו שהם צריכים, לא כי הם באמת רואים ומבינים אחד את השנייה או חולקים חלומות. למה לא מלמדים גברים ונשים פשוט להראות לאחרים את החלומות שלהם, את צבעי הנשמה, את הפחדים, הכאבים והשמחות? אנשים צריכים להתאהב בבני אדם, לא ברעיונות.”

“על אנשים המחזיקים בדעה פופולרית ושמעמידה אותם באור טוב: איני יכולה להתייחס ברצינות לדעותיכם. אם אתם מחזיקים בעמדה פופולרית ושמעמידה אתכם כאנשים טובים יותר, הרי שאתם מחזיקים בעמדה זו לא מתוך שום אמונה פנימית משלכם; אלא אתם מחזיקים בה מתוך מודעות עצמית. נדרש אומץ וכוח פנימי כדי להחזיק באמונות שהולכות נגד דעת הקהל ושסותרות את מה שהיה גורם לכם להרגיש מקובלים בעיני הרוב. יש שלוש רמות לסוג זה של תודעה: הרמה הראשונה קובעת שאתם פשוט אינם מודעים, ואתם מתנהלים בחיי היומיום בלי הנחות מוקדמות, פשוט זורמים עם כל מה שקורה. הרמה השנייה היא זו שאליה משתייכת ברובה הדור הנוכחי: רמתם של אלה המאמינים שהם מוארים, שהתעוררו. הרמה השנייה שייכת לאלה שיכנו את השייכים לרמה הראשונה "כבשים". הרמה השנייה שייכת לאלה שיאמינו שיש רק שתי רמות: אחת השייכת לכבשים ואחרת השייכת להם. הם אינם מודעים לרמה השלישית. אך רמת התודעה השלישית היא הרמה שאינה שייכת למה שהנמצאים ברמה הנמוכה יותר יכנו "כבשים", וגם אינה שייכת לרמה השנייה של אלה המאמינים שהם הוגי דעות חופשיים. ברמה השלישית הזו נמצאים אלה הרואים בבירור שהוגי הדעות החופשיים של ימינו הם פשוט עדר אחר של כבשים, שכולם מחזיקים בדעה משותפת על מה פירושו להיות אדם טוב יותר, מה פירושו להיות אדם מואר, מה פירושו להיות חופשי. הם העדר המאמין שהוא חופשי. לפחות העדר הראשון ברמה הראשונה אינו טורח להסתובב עם מחשבות כאלה בראשו: הם אלה שדואגים רק לעבוד ביושר, לחיות ביושר ולעשות מעשים טובים. אלה שברמה השנייה, לעומת זאת, לאחר שהאמינו כי השתחררו מאמונות קודמות, משוכנעים בעליונותם המנטלית והרוחנית. אך, אבוי, אנשים כאלה לא יעזו להחזיק בשום אמונה אישית אם הדבר יגרום לכך שייראו באור שלילי בעיני בני מינם, חבריהם, ההמונים. המצפנים הפנימיים שלהם אינם נשלטים בידי הדימוי שהם מבקשים לראות במראה; אלא המצפנים הפנימיים שלהם נשלטים בידי הדימוי שהם מבקשים שאחרים יראו כאשר הם מביטים בהם. ואילו ברמה השלישית, שום דבר אינו שולט במוחות הללו מלבד הרצון לראות במראה את מה שהוא אמיתי, את מה שהוא טהור, את מה שהוא טוב יותר; בלי קשר אם מישהו אחר יכול לראות זאת או לא. ברמת התודעה השלישית אנו מוצאים את אלה שהתעלו מעל ההנאות שמספקות תחושות הקבלה, השבח והדעה של אחרים עליהם. להיות טובים, ולהאמין בטוב, לא מפני שזה פופולרי, אלא מפני שזה אמיתי וטוב. ברמה השלישית נמצא את אלה שהמצפנים הפנימיים שלהם נשלטים בידי השתקפותם במראה, ולא בידי בני מינם, חבריהם או ההמונים.”

“מה זה אומר אם אני מפחדת? זה אומר שמשהו רע עומד לקרות? לא, זה לא אומר שמשהו רע עומד לקרות. זה רק אומר שיש לך הזדמנות להיות אמיצה.”

“אין ספק שקשה להיות אישה ולגדול כילדה. כשאת אלגנטית, אנשים אומרים שחסר לך אופי; כשאת שלווה, אנשים אומרים שאת משעממת; כשאת בטוחה בעצמך, אנשים אומרים שאת יהירה; כשאת נשית, אנשים אומרים שאת יותר מדי נשית; וכשאת מטפסת על עצים, אנשים אומרים שאת יותר מדי טומבוי! כאישה, את באמת צריכה לפתח תחושת עצמי חזקה מאוד וככל שתוכלי לעשות זאת מוקדם יותר, כך ייטב! את חייבת להיות כל הדברים שאת, בלי לאפשר לבורות של אחרים לשנות אותך! הבנתי שהם לא יודעים מהי חן, הם לא מסוגלים לזהות שלווה, יש להם תסביכי נחיתות, הם אינם מסוגלים להיות נשיים, והם לא יודעים איך לטפס על עצים!”

“אני חושבת שחיוביות— חיוביות אמיתית— היא כמו הפרפרים. כל המהות של הפרפר: זחל, גולם, יצור מכונף. כשאני מסתכלת על פרפר, אני לא רק רואה יופי מכונף, אלא גם רואה יופי חזק! תודעה שהחליטה: "אני הולכת להיות טובה יותר, אני לא הולכת לפחד מהחושך, אני הולכת להתכנס בתוך הדבר הזה שאני, ואני אצא ממנו מכונפת וצבעונית." פרפר לעולם לא יכול להפוך לפרפר אלא אם כן הזחל מבין שהוא צריך להפוך לכזה. בעיניי, זו חיוביות אמיתית. אני לא אוהבת את מה שאחרים עושים— את האופן שבו הם צובעים צבעים ומדביקים כנפיים. אני אוהבת את מה שהזחלים עושים. הם באמת הופכים להיות.”

“ובאותו רגע, תיבו ידע שהוא רוצח. הוא רצח את אחיו באותו לילה; הוא נטל את נשמתו של אחיו.”

“עובדות? מה הן עובדות? אני מכירה רק דמיון!”

“אני חושבת שאנשים הם אנשים. לכן האופן שבו אני מתייחסת לגברת שעובדת בדליקטסן ופורסת לי את ההמבורג הוא אותו האופן שבו אני מתייחסת לחבר שלי שנוהג בקרייזלר. לכן האופן שבו אני מתייחסת לבחור שאורז לי את המצרכים הוא אותו האופן שבו אני מתייחסת לחברים העשירים שלי. כי אנשים הם אנשים. חלקם עשירים וחלקם עניים, וכולם אנשים.”

“תמיד מלמדים אותנו שאלוהים רוצה שנאמר תמיד רק "אני לא יכול לעשות את זה בלעדיך, אלוהים", "מה שיהיה רצונך, אלוהים, זה גם רצוני", אבל אלוהים אומר שהוא אב, ואין אב טוב שרוצה שלילדיו לא יהיה רצון ושיחשבו שהם לא יכולים לעמוד על הרגליים שלהם. אז אולי מה שצריך לומר הוא "אני יכול לעשות את זה" ו"יש לי רצון חזק, אני יודע מה אני רוצה." כשאתה חושב שאלוהים עזב אותך ורוצה שתשב כמו ברווז, אולי בעצם הוא מאמין בך, מלמד אותך איך לעוף.”

“יותר מדי אנשים ניחנו בתחושת זכאות, אך נולדו בלי אמפתיה שניתנה להם מאת האל.”

“אני איני מעט מהרבה דברים; אלא אני הייצוג המספיק של הרבה דברים. איני חוסר שלמות של כל הגזעים הללו; אלא אני יצירת מופת של הפורה. אני שלמות, איני חסר של דבר; אלא אני שלם של הרבה דברים. אלוהים לא ראה לנכון להפוך אותי לגנרי. הוא חושב שאני טוב מזה.”

“תמיד זכרו שהדבר היקר ביותר שאתם יכולים לעשות בעולם הזה הוא לחיות חיים של אהבה. אהבו באמת את מי שניתנו לכם כדי לאהוב. אהבו באמת את המתנות שניתנו לכם בחיים, וכן את יכולתכם לחיות ולשתף את המתנות הללו. גם אם האנשים היחידים שיזכרו את שמכם הם חמשת האנשים שאהבתם ושאהבו אתכם בחיים האלה, אין בכך כדי להפוך אתכם לפחות חשובים מן האדם שמוכר לכל יחיד בעולם הזה! כשאתם מבקשים לשנות את העולם שבחוץ, שבו אתם חיים, ודאו שאינכם משנים אותו כדי שיהפוך דומה יותר לכם; אלא חיו כדי לשנות את עצמכם, להכיר את עצמכם, לגדול ולהיעשות. זהו שיאו של האדם. נפילתם של מחוללי השינוי בעולם בימינו היא בכך שמי שרוצה לשנות את העולם, רוצה רק להשפיע על עולמם של אמונותיו, בחירותיו ודעותיו שלו. אך לא כך העולם משתנה. כוכב הלכת הזה משתנה רק כאשר אנו מרפאים וגדלים ומכירים את העולמות שבתוכנו. כי בריפוי של עולמות ייחודיים ואינספור, העולם האחד שאנו חולקים ימצא את תקוותו. האדם היחיד שצריך להכיר אתכם, הוא אתם עצמכם. ואז האנשים שניתנו לכם לאהוב, ושאוהבים אתכם באמת בחזרה. — שיחת ונוסטה”