צ'וי בל ק'

“כדי להכיר מין, הסתכל בפחדיו. כדי להכיר את עצמך, הסתכל בפחדיך. פחד כשלעצמו אינו חשוב, אבל הפחד עומד שם ומצביע לך על הכיוון של הדברים החשובים. אל תפחד מפחדיך, הם לא שם כדי להפחיד אותך; הם שם כדי להודיע לך שמשהו שווה את זה.”

“אהבה גדולה מנישואין, אהבה היא הדבר הגדול יותר, בעוד שנישואין, אף שהם אציליים ומכובדים, מוצאם מוטל בספק. אני מטיל ספק ביצירות האדם, איני מטיל ספק ביצירות המופת של אלוהים.”

“בכל סיטואציה שאליה אתה נכנס, בחיים, זה כמו להיכנס לגוף מים, ואתה צריך לעצור ולעמוד שם באמת כדי להרגיש מה קורה במים האלה — הטמפרטורה, כיוון הזרם, החלקיקים במים שנוגעים בעור שלך, אתה צריך לעצום את העיניים ולשאוף עמוק כדי להבחין בריחות שעולים מהם. תמיד עשיתי זאת, מאז שהייתי ילדה קטנה, בהיותי מודעת ומרגישה כל אטום שנמצא שם. אני מכופפת מים. אני מכופפת את המים; המים אינם מכופפים אותי.”

“סופים אינם דברים רעים, הם פשוט אומרים שמשהו אחר עומד להתחיל. ויש הרבה דברים שבאמת לא מסתיימים, בכל מקרה, הם פשוט מתחילים שוב בדרך חדשה. סופים אינם רעים, ורבים מן הסופים אינם באמת סיום; יש דברים שאינם מסתיימים לעולם.”

“יש שני דברים שיכולים לקרות לאדם: הראשון הוא שאתה נעשה רך כל כך שאיש ושום דבר אינם יכולים לשבור אותך, והשני הוא שאתה נעשה קשה כל כך ששום דבר ואיש אינם יכולים לשבור אותך. כך או כך, הדרך תהיה כואבת מאוד. אבל כאן טמונה העצב הגדול שבכל זה: שמישהו בכלל צריך לנסות להפוך למשהו שאי אפשר לשבור (אם הרך ואם הקשה). מדוע עלינו להיוולד אל עולם שבו עלינו לבלות את חיינו במאבק כדי להפוך לבלתי שבירים?”

“נראה לי שזה מצב מוזר להפליא, איך אדם אינו נעשה אדם טוב יותר בכך שהוא מחפש בעולם את אלה הנחותים ממנו ואז אומר, "אני אהיה טוב ממך כי אתה לא טוב כמוני." אינך נעשה טוב יותר בכך שאתה מסתכל על אחרים ומנסה להיות טוב מהם. אתה נעשה אדם טוב יותר בכך שאתה מביט בעצמך במראה, ובשאיפה להתגבר ולהפיל את כל הפגמים שבתוכך, אתה מתגבר על ה"אתה" החלש יותר, הנחות יותר; אתה נעשה ה"אתה" הטוב יותר, ה"אתה" החזק יותר, ה"אתה" הגבוה יותר. כך זה עובד.”

“אנשים תמיד יאמינו במה שהם רוצים להאמין, לגביך. הדבר נובע מן העובדה שאנשים מבקשים ליצור את האמיתות שלהם עצמם; כל דבר מלבד האמת שהיא אמיתית. האמונה שלי פשוטה: תן להם! האמונות שלהם אינן משנות את האמת שלך. יתר על כן, הניסיון שלך לשנות אותן לא יועיל לך כלל.”

“כל דבר שאתה לומד נעשה לעושר שלך, עושר שאי אפשר לקחת ממך; בין אם אתה לומד אותו בבניין שנקרא בית ספר ובין אם בבית הספר של החיים. ללמוד משהו חדש הוא עונג על-זמני ואוצר יקר ערך. ולא כל הדברים שאתה לומד מלמדים אותך, אלא דברים רבים שאתה לומד אתה מבין שלימדת את עצמך.”

“כך היא טבעה של האהבה: שעליך להשתמש בה! אהבה שאינה בשימוש איננה אהבה! אם זהו דבר שיושב על המדף ושאינך יודע מה לעשות בו, אין הוא נאמן לטבעה של האהבה! השתמש באהבה!”

“לא חוקי הדת ולא עקרונות המוסר הם אלו שמגדירים את הנתיבים והדרכים שלנו לאלוהים; רק בחסד האל אנחנו מובלים ונמשכים אליו. החסד שלו הוא זה שמנצח שורה של פגמים, ובחסד הזה יש רק חן. חן לא משיגים; חן מקבלים.”

“לאבד משהו קורה ביום אחד. סוף לוקח יום אחד. נדמה שכולנו מתמקדים באותו יום אחד, באותו סוף, ולא בסיפור היפה שנוצר לפני שהסוף הגיע. אנחנו אובססיביים לסופים, עד כדי כך שהיינו מעדיפים לא לחיות כלל, מאשר לחיות ואז לאבד. לכן, יש לנו שתי אפשרויות: לא ליצור את הסיפורים שלנו כי אנחנו יודעים שיום אחד יהיו להם סופים, או ליצור את הסיפורים שלנו ובכך לחיות, למלא את השנים הרבות בזיכרונות וברגעים! סוף לוקח יום אחד כדי לקרות, אבל החיים מתרחשים ברגעים ובזיכרונות שאנחנו בוחרים להרגיש, לבנות, להחזיק. אל תפספסו את השנים, בגלל הפחד מיום אחד.”

“אולי כולנו קונכיות; אבל חלק מאיתנו מצאו את הפנינים שבפנים, וזה עושה את כל ההבדל!”

“אנשי העולם, היום תמיד אומרים, "הביטו אל השמיים, הביטו אל השמיים", אבל בעוד הם עושים זאת, הם דורכים על פרפרים בעלי כנפיים שבורות והם מועכים חיפושיות משה רבנו בעלות רגליים שבורות. "הביטו אל השמיים והיו כמו אלוהים", הם אומרים; אך לא, זהו טבעו של בן התמותה לשאת את מבטו מעלה, בעוד שזהו טבעם של האלים שבשמיים לשאת את מבטם מטה. כשאתה למטה, הדרך להביט היא מעלה. כשאתה למעלה, הדרך להביט היא מטה.”

“זה היה מושלם אילו כל מי שעושה אהבה היה מאוהב, אבל זו פשוט ציפייה לא מציאותית. הייתי אומרת ש-75 אחוזים מאוכלוסיית האנשים שעושים אהבה אינם מאוהבים; זו פשוט המציאות של המין האנושי, ולהיות אידיאליסטים בעניין הזה פירושו לחכות שהכוכבים יסתדרו בשורה ויופיטר ישנה את צבעו; שהשמיים יחרתו את שמותיכם יחדיו ברקיע לפני שתעשו אהבה עם מישהו. אבל אידיאליזם הוא חוסר בשלות, ולמעשה, ייתכן שהכוכבים לעולם לא יסתדרו בשורה, יופיטר לעולם לא ישנה את צבעו, והשמיים אולי לעולם לא יחרתו את שמותיכם יחדיו ברקיע כדי שתהיה לכם ההרשאה האינסופית לעשות אהבה אינסופית זה לזה. ולכן השורה התחתונה היא שאין באמת הבדל בין לעשות משהו היום לבין לעשות משהו מחר, כי היום הוא מה שיש לכם, ומחר אולי לא יתברר כפי שאתם מצפים. בסופו של יום, סקס הוא תשוקה חייתית, אנושית, מלאת תשוקה.”

“אני באמת אוהבת את הדבר שנקרא חברות. ואני חושבת שהסוג המספק ביותר של חברות הוא זה שנתקלים בו ממש במקרה. בלתי צפוי ולא מוכר. אפשר ללמוד המון על עצמך מן הסוגים האלה של חברות, וחלקן נמשכות זמן רב בעוד אחרות נמשכות רק למשך הזמן שאתם מבלים יחד! אבל אז אני תוהה, האם אורך של חברות נמדד בזמן שניתן לך לבלות בחברתו של זה? או שמא הוא נמדד לפי כמה רחוק אל העתיד אתה יכול להביט לאחור בתמונות שצילמת, להביט לאחור ולהשמיע שוב בראשך את ההרפתקאות ואת הצחוק; ועדיין להרגיש שזה היה אחד הזמנים ה"כי הכי" של חייך? כי אם זה האחרון, יש לי אלף חברים!”

“אני מאמינה בוורדים. ואני מאמינה בלשים ורדים באגרטל ולהניח את האגרטל על השולחן. אני מאמינה בלהיאבד ולהימצא, אני מאמינה בללכת יחפה, ובצחוק! הדת שלי היא לצחוק על עצמי, בכל פעם שאני יכולה! אני מאמינה באור השמש ובשמיים אפורים עם עננים גדולים ויפים!”

“ככל שאתה עוסק בחיי היומיום שלך, תיתקל בהרבה לימונים. הבעות חמוצות, גישות חמוצות, הילות חמוצות! הדבר הטוב הוא שאם אינך רוצה להיות לימון, אינך חייב להיות! פשוט אל תיתן ללימונים האלה להתחכך בך מכל עבר! ואפילו לא חייב להציל אותם! תן ללימונים להיות לימונים! אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי אי פעם, הוא שאינני חייב להציל אנשים.”

“האוניברסיטה יכולה ללמד אותך מיומנות ולהעניק לך הזדמנות, אבל היא לא יכולה ללמד אותך תבונה, וגם לא להעניק לך הבנה. תבונה והבנה נוצרות בתוך נשמתו של האדם.”

“כל הצערים בחיים נובעים מחוסר בעוגה. אם הייתה לך העוגה שלך, לא היית טורח לנסות לקחת את העוגה של האדם האחר! ואם העוגה שהייתה לך הייתה יפה מספיק, לא היית טורח לנסות להמיס את הציפוי על העוגה של אותו אדם אחר! ואם תמיד הייתה לך עוגה יפה מאוד שתמיד הייתה יפה מספיק, אז היה חיוך על פניך כל הזמן, ואפילו לא היה אכפת לך אם אנשים אחרים נהנים מהעוגות שלהם! כי גם אתה היית נהנה משלך! לכן, אני מכריזה בזאת שכל הצערים אפשר לתקן באמצעות הרבה עוגות יפות! תאפו עוגה!”

“כאשר אנשים מתחילים להגדיר את הדברים שבהם הם מאמינים, על סמך ההדרה של כל הדברים שהם שונאים, כל מה שזה עושה הוא לכרסם בנשמה. הגדירו את הדברים שבהם אתם מאמינים על סמך החתירה אל הדברים שאתם אוהבים, ואז אותה אהבה צריכה להיות מסוגלת לגבור על כל אותם דברים שאתם שונאים.”